רינדור בצד הדפדפן

פוסט זה משלים בעצם 2 נושאים שונים שכתבתי עליהם לאחרונה:

• הפוסט משלים את נושא מנוע הרינדור מהפוסט הקודם (א.ה.ש.ה: "הדפדפן").
• הפוסט משלים את הפוסטים על "ביצועים של אפליקציות אינטרנט" ונותן טיפים חשובים לשיפור זמני-רינדור בדפדפן.

לאחר חשיבה, הוספתי את 2 הפוסטים על "ביצועים של אפליקציות אינטרנט" לסדרה (במקום לפתוח סדרה חדשה על ביצועים בווב) - זאת מכיוון שלא ניתן לעסוק בביצועים ללא הבנה של ה internals, ומכיוון שהבנה של ה internals מובילה מפתחים לשיפורי ביצועים.

פוסט נוסף שכרגע בכתיבה יעסוק בסביבת הריצה של הג'אווהסקריפט בדפדפן, וישלים כמה נקודות אודות ביצועים בצד-הדפדפן שלא נכנסו לפוסט זה.


פוסט זה שייך לסדרה אבני הבניין של האינטרנט.

שינוי פרדיגמה

במשך שנים נהגנו למדוד ביצועי אפליקציות ווב ע"פ:

• מספר ה round-trips בין הדפדפן לשרת - שאפנו בקנאות למינימום.
• כמות התעבורה ברשת ב kb - עמלנו על מנת לצמצם.
• CPU של תהליך הדפדפן - שייחסנו אותו ברובו למשהו שמעבר לשליטתנו.

כל זה טוב ויפה סביר כאשר מדובר בדפי HTML פשוטים יחסית שנבנים בצד השרת, נוסח JSP או ASP.NET.

באפליקציות ווב מודרניות המצב התהפך:

רוב זמן הרינדור הוא באופן ברור בצד הלקוח.
ע"פ Alexa, כ 80% מזמן רינדור הדף ב 1000 האתרים המובילים מושקע בצד הלקוח.

חלק נכבד מהשיפורים האפשריים - הוא בצד הלקוח.
לא מזמן נתקלתי במקרה בו הצליחו להוריד את זמן הרינדור של דף מ 11 ל 2.5 שניות ע"י שינוי בקוד הג'אווהסקריפט בלבד. זהו מקרה מעט קיצוני, אך אמיתי.
באפליקציות ווב, ניתן לשפר רבות את "הזרימה החלקה" של האפליקציה ע"י שינויים קטנים ב CSS ובקוד הג'אווהסקריפט שמשתמש ב DOM API - רק צריך להכיר כמה עקרונות שאסביר בפוסט זה. שינויים אלו משמעותיים במיוחד לשימוש ב touch בהם עיקובים ברינדור ("תקיעה") היא מציקה במיוחד מכיוון שהציפיה היא שכל האפליקציה "תעבוד חלק"...

מקור

יתרה מכך, ברור כיום יותר ויותר שלא "זמן ה CPU של הדפדפן שהושקע" הוא החשוב. גם לא "הזמן עד הסוף המוחלט של רינדור הדף".
בעצם האלמנט החשוב ביותר היא תחושת המהירות של משתמש הקצה, שמושגת ע"י הצגת תוכן חלקי ("משהו") מוקדם ככל האפשר. עקרון זה נקרא Perceived Performance והרשת מלאה בחומר בנושא, כך שאינני מרגיש שיש טעם שאוסיף.

דף שעולה מהר, מול דף שנותן הרגשה שהוא עולה מהר. מקור.

האם כל אופטימיזציות הרשת (כגון דחיסה ואיחוד של משאבים), שעסקנו בהן בפוסטים קודמים, הן מיותריות? כל וכלל לא. דווקא אופטימיזציות הרשת הן לרוב הקלות, אך עבור אפליקציות ווב - הן פשוט לא מספיקות. אציין גם שחלק מאופטימיזציות "הרשת" משפיעות לטובה, באופן עקיף, על ביצועי הדפדפן.

מדוע רינדור הדף "עוצר" בזמן טעינת הדף?

כפי שתיארנו בפוסט קודם, קובץ ה HTML עובר פירסור והוא זה שגורם לטעינת קבצי הג'אווהסקריפט / CSS:

שלב 2: כאשר ה HTML Parser נתקל בתגיות המתארות קבצים אחרים - הוא טוען אותם.

אלמנט בעייתי בשלב טעינת קבצי הג'אווהסקריפט הוא היכולת של הסקריפט לשנות את קובץ ה HTML - במיוחד בעזרת פקודת document.write. בפקודה זו, שנראית תמימה לכאורה, יש מלכוד: היא מוסיפה markup לסוף ה DOM Tree ולכן יש משמעות שונה אם נריץ אותה עכשיו, או בעוד כמה מילי-שניות, לאחר שעוד markup פורסר והוסף לסוף ה DOM Tree.

בכדי להבטיח את נכונות טעינת הדף, ברגע שהדפדפן מזהה בקשה לטעינת סקריפט כלשהו (תגית <script>) ועד רגע שהסקריפט סיים לרוץ - הוא "מקפיא" את מנוע פירסור ה HTML. הקפאה זו באה ברגע קריטי ביותר: טעינת הדף הראשונית!

התוצאה האפשרית: מסך לבן למשתמש הקצה עד אשר כל הסקריפטים ירוצו (חוויה מוכרת מאתרים רבים) = perceived performance גרוע. מצב זה מחמיר ככל שהאפליקציה גדולה וטוענת כמות גדולה של ג'אווהסקריפט.
אפרופו: Internet Explorer, עד IE8, הגדיל לעשות והפסיק גם את טעינת הרשת של משאבים אחרים. עד היום לא ברור מדוע.

ישנן מספר דרכים להתמודד עם הבעיה הזו:

1. להעביר את הבקשות לטעינת סקריפטים מה HEAD לתחתית ה HTML, ממש בסוף ה BODY [א].
2. לציין על הסקריפטים ש "הם ילדים טובים" בעזרת תווית async (מייד)
3. להשתמש בספריה כגון require.js שעושה את שני הדברים עבורכם [זהירות, פוסט].

תווית async ניתן לשים על סקריפטים ש:

• לא מבצעים כתיבה ל DOM בעזרת document.write בזמן ההרצה.
• סקריפטים אחרים לא תלויים בהם - בשלב ההרצה של הסקריפטים האחרים. כלומר הסקריפט האחר יכול לכלול פונקציות שקוראות לסקריפט שלנו, אל לא לפני שהיה ארוע document.ready.

אם הקוד שלכם מובנה ומסודר - קרוב לוודאי שזה כבר המצב.

המשמעות של תווית ה async היא שהדפדפן יטען את הקבצי הג'אווהסקריפט באופן מקבילי לפירסור HTML (ואחד לשני). כלומר - אין הבטחה באיזה סדר הם ירוצו. יש לנקוט בקוד הג'אווהסקריפט מעט מאמצי הגנה כגון הגדרת namespace בכל קובץ או וידוא שקוד ה bootstrap קשור לאירוע של הדפדפן (כגון document.ready) - לרוב זה לא מאמץ גדול.

תווית נוספת היא תווית defer שמאפשרת לסמן סקריפטים שיכולים לרוץ מאוחר יותר (כגון כפתור "feedback"). סקריפטים אלו יטענו במקביל כמו קבצים שסומנו כ async אך ירוצו רק כאשר כל משימות הפירסור הנוכחיות - הסתיימו.

-----

הערת צד: בעיית "עצירת פירסור ה HTML" היא כ"כ חמורה שהדפדפנים מנסים בכל זאת להתמודד איתה, גם בלי עזרת המפתחים:

Firefox: ברגע שהוא מתחיל להיתקל בסקריפטים, הוא שומר עותק של ה DOM Tree בצד (להלן DT'). משם הוא ממשיך לפענח ולבנות את ה DOM Tree (להלן DT) תוך כדי שהוא עוקב אחר התנהגות הסקריפטים. 

אם לא הייתה פעולת document.write הוא משתמש ב DT - שהוא כבר הספיק לעבוד עליו בקביל בזמן שהסקריפטים נטענו.

אם הייתה פעולת document.write (המצב הנדיר) אזי הוא חוזר ל DT' וממשיך לבנות את ה DOM Tree מנקודה זו.

Chrome: ברגע שהוא נתקל ב Script ראשון, יפעיל את ה Proload Scanner שימשיך לפענח ולסרוק את ה HTML בכדי לחפש אחר קבצי סקריפט נוספים ולהתחיל לטעון את הקבצים מהרשת במקביל. "רישום הפונקציות" וההרצה של הסקריפטים עדיין תעשה ע"פ הסדר שבו הסקריפטים הופיעו במסמך ה HTML - בכדי להבטיח את תקינות ההרצה.
-----

HTML דינאמי - ההשפעה של פעולות DOM מתוך קוד ג'אווהסקריפט

כפי שהסברנו בפוסט הקודם, כתיבה ל DOM היא פעולה יקרה, מכיוון שמלבד שינויים ב DOM Tree היא דורשת בנייה מחדש של ה Render Tree, חישוב Layout מחודש ורנדור מחדש של חלקים מה Render Tree לגרפיקה על המסך.

המשמעות של כתיבה ל DOM

העלות היא, כמובן, אדירה - במיוחד כאשר מדובר באפליקציה גדולה.

דמיינו אפליקציה עם מאות nodes ב Style Tree. כל הכנסה של אלמנט ל DOM תדרוש מעבר על כל החוקים בתת העץ ב Render Tree. אם מבוצעות הכנסות חוזרות לאותו תת-עץ ב DOM Tree - יהיו בדיקות ונשנות של DOM Tree Nodes כנגד אותם חוקים - עבודה מיותרת בעליל.

מפתחים שמבינים שכתיבה ל DOM היא יקרה, עוברים בד"כ את השלב בו הם מנסים לבנות "תת עץ DOM" בצד ולהכניס אותו ב"מכה" אחת. למשל - כ String. פעולה זו לרוב לא תציג שיפור בתוצאות - מה שעלול להשאיר את המפתחים מבולבלים.

הסיבה שאנו לא רואים שיפור בין 2 הגישות היא מכיוון שכותבי הדפדפנים חשבו עלינו - ועשו את העבודה עבורנו:
כתיבות ל DOM Tree עוברות דרך Write Buffer שיבצע Flush (שפיכת כל השינויים שהצטברו ב buffer) בנקודת הזמן המאוחרת ביותר האפשרית.

מה שמעניין הוא מה היא" נקודת הזמן המאוחרת ביותר האפשרית"? ובכן - זו הנקודה בה קורה אחד מ 2 דברים:

1. מישהו מבצע פעולת read מתוך ה DOM Tree או ה Render Tree - והדפדפן רוצה שהוא יקבל תשובה עדכנית לאור הכתיבות שנעשו קודם לכן.
2. תזמון קבוע שנקבע בכדי להציג שינויים למשתמש. רוב הדפדפנים היום קבעו לעצמם קצת רענון של 60fps, כך שכל 16.67 מילי-שניות הדפדפן מעדכן את ה DOM בכדי שיוכל להציג את השינויים שנעשו על ה Canvas, כך שיגיע למשתמש הקצה.
   אופטימיזציות שונות עשויות לזהות שפעולה אינה בעלת משמעות על המסך (למשל שינוי של אלמנט שהוגדר כ display:none) וכך לדלג על פעולת flush שנובעת מתזמון.

שימו לב שקריאות שונות של ה DOM API ניגשות למבני נתונים שונים. לדוגמה:

• קריאת getAttribute או innerHTML - תגרום לקריאה מה DOM Tree. (מסומנת כ "(Read (A" בתרשים למעלה)
• קריאת scrollHeight או scrollWidth (שהן פשוט הדרך לקבל את הגובה / רוחב של האלמנט) - תגרום לקריאה מה Render Tree. (מסומנת כ "(Read (B" בתרשים למעלה)

הערת צד: אל תגלו לאף אחד, אבל ה Render Tree הוא בעצם אינו עץ אחד אלא מספר מבני-נתונים בעלי חפיפה-חלקית שמרכיבים את התמונה השלמה. עובדה זו אינה תורמת לדיון - ולכן אשאר עם ההפשטה של ה "Render Tree".

המסקנה מהדרך בה עובד ה DOM Tree Write Buffer היא חשובה:

• אם נבצע 100 כתיבות ל DOM ולאחר מכן 100 קריאות - תהיה פעולת Flush אחת.
• אם נבצע לולאה של 100 x (כתיבה + קריאה מה DOM) - יהיו 100 פעולות Flush.

ההבדל (כפי שאפשר לראות בדוגמה בפוסט, לחצו על הכפתורים האדומים) היא בין פעולה ש"תוקעת" את ה UI לחצי-שנייה עד שנייה, לבין התנהגות חלקה למדי. הבדל בין ממשק "זורם" לממשק "תקוע".

דרכי קיצור ברינדור הדף: דילוגים על שלבים לא-נחוצים.

הדפדפנים לא סיימו את האופטימיזציות ביצירת ה DOM Tree Write Buffer. יש להם סדרה של דרכי קיצור לרנדר את הדף בצורה יעילה יותר, תוך כדי דילוג על פעולות מיותרות.


פעולות של דילוג על בניית ה Render Tree וה Re-layout

הדוגמה הקלה לתיאור היא פעולות ציור. כאשר אנו משנים צבע או רקע (צבע או תמונה) של אלמנט, אין צורך לחשב מחדש את הגובה / רוחב / מיקום של כל האלמנטים על הדף (==> Re-layout). אין גם צורך לבנות מחדש תתי-עצים ב Render Tree, כי אין סיכוי שהם יישתנו. אפשר לשנות רק את הצבע/רקע על האלמנט הספציפי ו"לקפוץ" ישר לרינדור ה Canvas.

הדפדפן מצדו ירנדר רק את ה"מלבן" בו היה השינוי, כך שברוב הפעמים זו פעולה פשוטה למדי. ניתן לראות אילו חלקים ב Canvas מרונדרים מחדש בעזרת כלי הפיתוח של כרום:

באופציות של כלי הפיתוח (חתכתי את התמונה רק לחלק הרלוונטי) יש לסמן את "Show Paint Rectangles" ואז כל אזור ב Canvas שצויר מחדש יופיע לשנייה מסומן במלבן אדום.
אם אתם רואים ששינוי קטן מבחינתכם גרר ציור של אזור גדול ב Canvas - כדאי לחקור את הסיבה.


פעולות המדלגות על כל שלבי הרינדור

הוספת class או attribute על אלמנט, כאשר class זה לא מחיל על האלמנט שום חוק חדש. עדיין יחושבו כל חוקי ה CSS מול האלמנט ותת העץ שלו, אך לא יבנו מחדש האלמנטים ב Render Tree, לא יהיה Layout ולא יהיה רינדור מחדש ל Canvas.

פעולות היכולות לדלג על ה Re-Layout

למשל:

• שינוי visibility (למשל none ל visible) - מכיוון שאלמנטים אלו עדיין נשמרים ב Render Tree.
• שינוי מיקום לאלמנט "מרחף" שאינו חלק מה Layout (או לפחות ה Layout שיושפע ממנו יהיה קטן בהרבה).
• פעולות transform

אולי כדאי לסכם פעולות אותן כדאי לנסות ולצמצם / לרכז כאשר עובדים על שיפור ביצועי ה rendering:

פעולות שיגרמו לשינויים ב Layout:

• שינוי גובה, רוחב
• הוספת אלמנטים / הסרת אלמנטים נראים.
• שינויים בטקסט (כולל, למשל, line-height או word-spacing)
• שינויים ב scroll
• שינויים ב border-width (אך לא בצבע או border-radius, אלו פעולות שישפיעו רק על ה render / paint)
• שינוי פונטים
• שינויים ב margin או padding
• שינוי Display מערך inline ל block (או להיפך) 

פעולות שיגרמו לבניית תתי-עצים ב Render Tree

• Display (מעבר מ/אל "none")
• Transform (מעבר מ/אל "none) - מכיוון שצריך לעדכן את הבנים
• float (מעבר מ/אל "none")

סיכום

הנה כמה דברים מעשיים שאתם יכולים לעשות בכדי לשפר את ביצועי אפליקציית הווב שלכם:

1. הדפדפנים כיום כוללים כלי פיתוח מתקדמים, בעיקר כרום ופיירפוקס. מומלץ ללמוד לעבוד עם Chrome Developer Tools ו/או Firefox Developer Tools. כאשר תשפרו ביצועים - רוב הזמן שלכם יילך לשם.
2. כלים כמו YSlow או Page Speed יתנו לכם ניתוח מהיר, בעיקר על ביצועי הרשת.
3. נסו להקדים את טעינת ה CSS להתחלה, ואת הרצת הסקריפטים לשלב מאוחר יותר.
4. זכרו בעת כתיבת CSS שאת החוקים הדפדפן מנתח מימין לשמאל, ונסו לשים בצד ימין תנאי שקל לשלול.
5. נסו לצמצם את מספר החוקים ב CSS ואת עומק ה DOM - במידת האפשר.
6. היו מודעים ל DOM Tree Write buffer וכתבו קוד כך שלא יבצע flush ללא סיבה.
7. למדו אילו פעולות גורמות לעבודה ב Rendering Engine ונסו להשתמש בפעולות שלהן יש דרכי קיצור.
8. קראו את הפוסט על מנוע הג'אווהסקריפט - הוא כולל כמה טיפים נוספים.

שיהיה בהצלחה!


-----

[א] כלל זה עובד מצויין, יש לשים לב שאת קבצי ה CSS אנחנו רוצים לטעון מוקדם ככל הניתן (ז.א. ב HEAD) מכיוון של הוספה של Style Rule היא יקרה ביותר, במיוחד ככל שה DOM Tree הולך וגדל.


מקורות נוספים:

Faster HTML and CSS

הרצאה טובה מאוד של דויד ברון (עובד עבור מוזילה) על תהליך והרינדור והאפטימיזציות השונות.
http://www.youtube.com/watch?v=a2_6bGNZ7bA


צמצום פעולות ה Re-layout וה Paint
כולל דוגמאות קוד.
http://www.phpied.com/rendering-repaint-reflowrelayout-restyle/


קורס מזורז לביצועי ווב
מצגת טובה!
http://www.igvita.com/slides/2012/webperf-crash-course.pdf