מבולבלים מכל הדיבורים על מחשוב ענן? מרגישים שאתם זקוקים לקצת יותר הבנה כדי להיות בעניינים?
זהו פוסט המשך לפוסט המבוא בו תיארתי את ההבדל בין PaaS, SaaS ו IaaS.
אפליקציות ענן הן שונות ומשונות. לעתים אלו אפליקציות עסקיות שלמות (כמו NetSuite) ו Salesforce, לעתים זהו שירות ממוקד (כגון Geo Location). ישנם עננים ציבוריים (Amazon), שיתופיים (למשל - ממשל) ועננים פרטיים (פנים-ארגוניים), ישנם ספקי תשתית (Amazon) וספקי Hosting שאינם בהכרח ספקי-ענן. מה הופך אפליקציה להיות אפליקצית ענן או שירות להיות שירות ענן?
התשובה כמובן היא לא מוחלטת ויש וריאציות שונות ומשונות של ספקים ושירותים. בכל זאת אספתי את עשרת המאפיינים העקריים של אפליקציות ושירותים בענן.
קודם כל כמה הגדרות שאשתמש בהן בפוסט זה:
1.Hosting או Off-Premises - בניגוד לשירותים On-Premises שמנוהלות בחוות השרתים של הארגון, אפליקציות ענן לרוב יותקנו על מחשבים של ספק שירות הענן ומחוץ לגבולות הארגון. לעובדה זו יש שתי השלכות חשובות: אחת - המידע בין משתמש הקצה לשירות מועבר על גבי האינטרנט (ולא ברשת הפנימית של הארגון או VPN). שנייה - המידע נשמר ומעובד מחוץ ל Firewall של הארגון. התקשורת בין המשתמש לשירות חוצה גם את הגבולות הפיסיים וגם גבולות האבטחה של הארגון.
2. אלסטיות לגדול ולהצטמצם ע"פ הצורך. עקרון שהולך יד-ביד עם שירותי הענן הוא עיקרון של On-Demand: שימוש על פי הצורך. לדוגמה: אנו אתר מכירות ויש לנו Sale מטורף? אנו צופים תעבורה כפולה מהרגיל בשבוע הקרוב? ספקי Hosting יאפשרו לנו להכפיל את מספר השרתים בשימוש תוך דקות ולהפסיק להשתמש אחרי שבוע. באתרי מכירות מקוונים לקהל האמריקאי, שבהן חלק נכבד מהמכירות השנתיות מתבצע בתקופת חג-המולד, זהו ההבדל בין החזקת חומרה כפולה ומשולשת כל השנה (מי יודע כמה תעבורה תהיה בסוף השנה? - פספוס מכירות הוא דבר בלתי נסבל) על מנת להשתמש בה למשך חודש בודד בשנה [1].
3. Virtualization - אפליקציות ענן לרוב אינן מותקנות ישירות על מערכת ההפעלה. על מנת לספק אלסטיות גבוהה, קרי - להגדיל ולהקטין את נפח השירות בצורה מהירה, ספק השירות חייב להיות מסוגל להקצות עוד מכונות (חומרה) ללקוח בזמן קצר ביותר. אם על כל ביקוש לעוד כח חישוב / אחסון לשירות מסוים היה צורך באיש Operations שמבצע התקנה פיסית של שרת - התגובה תהיה איטית למדי.
הפתרון בעולם ה IaaS הוא להתקין מערכת הפעלה (Host OS) עליה תוכנת וירטואליזציה (Hypervisor). ה Hypervisor יריץ (ע"פ דרישה) מערכת הפעלה (אחת או יותר), הנקראות Guest OS, שעליה יותקן ה Image של הלקוח. ה Image הוא העתק של מערכת הפעלה המותקנת עם התוכנה שלכם ומקונפגת בהתאם - מוכנה לפעולה. בסביבות שונות (לדוגמה, Amazon) ספק השירות מציע מבחר של Images מוכנים של מערכות הפעלה והסדרי רישיונות עם היצרן (מייקרוסופט) על מנת להקל את התהליך למשתמש. פשוט בקשו "מכונה גדולה עם Windows Server 2008 64bit" ותוך חצי דקה יש לכם שרת online מוכן לפעולה.
מצד הספק, על מנת לספק את השירות הנ"ל, הוא פשוט בוחר שרת פיסי שאינו בשימוש (או שבדיוק הוחזר ל pool ע"י לקוח אחר), סוגר את התהליך של Guest OS אחד ומפעיל Guest OS אחר על סמך ה Image שסיפקתם לו (שלרוב שמור ברשת, אמאזון משתמשת ב S3 - שירות האחסון המבוזר שלה לשמור גם את ה Images). לא צריך לגשת פיסית למחשב, לא צריך מעורבות של איש Operations ואפילו לא צריך Restart. נהדר!
בתחום הוירטואליזציה יש 4 שחקניות מרכזיות:
ישנה גישה לוירטואליזציה הנקראת Full Virtualization (למשל VMWare) - שזו הגישה הנפוצה ובעלת תאימות טובה למערכות ישנות, וגישה אחרת בשם Paravirtualization (המספקת שכבה דומה יותר לחומרה המקורית וכך חוסכת עבודה מה Guest OS) - אשר בכדי להשתמש בה יש צורך בתמיכה ספציפית ממערכת ההפעלה. דוגמה נפוצה ל Paravirtualization בימנו היא XEN. עוד גישה נפוצה מאוד לאחרונה, אותה מאמצים ענקי המחשוב (כמו גוגל, או נטפליקס) היא גישת ה Containers. כתבתי פוסט העוסק בוירטואליזציה.
4. חיוב ע"פ שימוש בפועל - כפי שהוזכר בנקודה מס' 2, השאיפה היא לחייב ע"פ שימוש בפועל. מכיוון ויתכן שעל אותו המחשב רצים כמה שירותים של לקוחות שונים (בעקבות וירטואליזציה בעיקר), לכל ספק שירותי ענן שיטה משלו לחייב ע"פ כמות שימוש: כמות שימוש ב CPU, דיסק, רשת וכו' [2]. לעיתים הספק מעודד שימוש בשעות המתות ע"י מתן תעריפים נמוכים יותר, כך שהוא יכול לנצל את החומרה שברשותו בצורה עדיפה. התשלום לספק הענן לרוב אפשרי בעזרת כרטיס אשראי, עובדה שהופכת את ההצטרפות לפשוטה.
5. חומרה זולה (Commodity hardware) אחת הסיבות העקריות לשימוש במחשוב ענן הוא הפחתת עלויות. ברוב סביבות הענן איננו יכולים לדעת על אילו חומרה בדיוק תרוץ האפליקציה שלנו בפועל, ולרוב האפליקציה שלנו תכתב מראש בצורה Scalabale כך שהיא יכולה לגדול אם מוסיפים לה עוד שרתים (חומרה). ניתן לנצל עובדה זו ולהשתמש בחומרה זולה למדי - בעלת מקסימום CPU Cycles ליחידת תצרוכת חשמל. תצרוכת החשמל מכתיבה לא רק את מחיר החשמל (מחיר ישיר), אלא גם את מחיר הקירור / מיזוג (מחיר עקיף) וכיוון שיש מגבלה של יכולת קרור לנפח נתון - את עלות הנדל"ן בו יושב ב Data Center. הכל בכדי להפחית בעלויות.
6. (SLA (Service Level Agreement - ספקי שירות ענן מוכרים לא רק את הזכות להשתמש בחומרה ושירותים, אלא גם מחויבות לזמינות החומרה והשירותים שאותם הם מספקים, זמני תגובה ועוד. סט התחייבויות אלו נקרא (SLA (Service Level Agreement והוא חלק מכל שירות. יש ספקי ענן שמתחייבים רק לזמינות נמוכה, ויש כאלו שמתחייבים לזמינות גבוהה יותר. זמינות מקובלת היא 99.95% up-time (מה שנקרא three and a half nines). זמינות של five nines (כלומר 99.999%) - היא נדירה וגבוהה במיוחד. המבקרים יאמרו שלא משנות ההבטחות - ספקי הענן עד היום לא עמדו בהן ולא פיצו את הלקוחות. מצד שני נראה שהספקים משקיעים מאמצים אמיתיים לעמוד ב SLAs.
בכל מקרה, פיתוח נכון של אפליקציות לענן מניח שיהיו תקלות וכולל את המנגנונים להתמודד איתן.
7. High Availability - רוב שירותי הענן מסופקים במספר אתרים בעולם המפוזרים גיאוגרפית. לעיתים אתר מחולק לכמה יחידות (מה שנקרא באמאזון Availability Zones) שאמורות להיות בלתי תלויות - גנרטורים אחרים, רשת נפרדת וכו' על מנת לאפשר המשך פעילות כאשר יחידה מסויימת נפגעת (שריפה, ניתוק ברשת האינטרנט וכו'). אם האיזור בו שרתים שהוקצו לכם נפגעו - תוכלו להתאושש ללא פגיעה חמורה בזמינות - בהנחה שחילקתם את השרתים שלכם לכמה יחידות זמינות. אני אומר לא-חמורה מכיוון שבכל זאת, ייקח קצת זמן להבין שהייתה תקלה, להקצות שרתים חדשים לפצות על היחידה שנפגעה, לטעון עליהם את ה images - וכנראה שאם הייתה שריפה ביחידת זמינות - אתם לא היחידים שמבצעים פעולות התאוששות באותו הרגע [3].
ספקי Infrastructure מניחים שעל מפתח האפליקציה לנהל את הנוכחות שלו באיזורים שונים בעצמו, בעוד ספקי Platform נוטים יותר לבצע את הפיזור עבור הלקוח. עוד שירות נפוץ הוא [4]CDN המאפשר למשתמש-קצה של האפליקציה אשר הוא מרוחק גיאוגרפית מספק הענן לקבל שירות דומה ללקוח שקרוב גיאוגרפית אליו.
8. Mutli-tenancy - זוהי נקודה שמטעה לא מעט כותבי אפליקציות ענן. Multi-tenancy היא היכולת של שירות לספק לקוחות שונים באופן בלתי תלוי. Multi-Tenancy מתייחס לאחד או יותר מהבאים:
9. הפעלה ב API - למרות שיש לרוב גם UI חלקי להפעלת שירותי הענן, רוב התקשורת והעבודה מול ספק שירות הענן יתבצע ב API. זאת על מנת שנוכל לתפעל את כל הפעולות מול ספק הענן (שינוי הקצאת החומרה לשירות שלנו, עדכון תוכנה וכו') בצורה אוטמטית ועם מינימום התערבות ידנית.
10. ארכיטקטורה מבוססת שירותים (SOA)
זוהי נקודה פחות מפורשת ומדוברת מהנקודות האחרות, אך ארכיטקטורה מבוססת שירותים (Service Oriented Architecture), או לאחרונה Micro-Services Architecture (בקיצור: MSA) - נפוצות מאוד בענן. אני מתכוון לחלוקת המערכת לשירותים בלתי-תלויים ועצמאיים, לא לשימוש ב Web Services או ESB - Enterprise Service Bus (השם ירחם). אם נבחן את SOA - נראה שהיא מתאימה לענן: היא מאפשרת ביזור, חוסר תלות, Scalability ואולי הכי חשוב: בנייה של מערכת מודולרית משירותים (services) שונים. מצב נפוץ הוא שמערכת בענן מתבססת ומשתמשת בשירותי ענן אחרים, יש לכך 2 סיבות משמעותיות:
לסיכום: הענן הוא נושא מתפתח בעל מורכבויות שונות, אך ישנם כמה מאפיינים "ענניים". אני מקווה שפוסט זה עזר לעשות קצת סדר בראש ולהבין את הגבולות (הלא מדויקים) של עולם שירותי הענן (Cloud Computing). בפוסטי המשך אנסה לצלול עוד קצת פנימה על דילמות וגישות לפתור בעיות בענן.
---
[1] נשאלת השאלה מדוע אמזון (ספקית IaaS מובילה) אינה נתקלת באותה בעיה: דרישה אדירה לשרתים בחג-המולד ו"תקופה מתה" בשאר השנה (או לסרוגין צריכה אדירה בשעות היום בארה"ב מול שעות מתות בשעות הלילה)? אמזון מסבירה שהיא מאזנת את מגמת השימוש הנוצרית / אמריקאית עם שאר העולם (בעיקר המזרח הרחוק) וגופי מחקר - שישמחו לשכור כח מחשוב במחיר מוזל בשעות המתות. בכל זאת, כנראה שזו בעיה קיימת שאמזון ממעיטה בערכה בפומבי. עובדה שהיא מציעה השכרה של שרתים "בתנאי חוסר-שימוש" - שרתים במחיר זול במיוחד, שברגע שלקוח שמשלם מחיר מלא מבקש אותם - אתם נזרקים מהם ללא התראה (והחיוב בהתאם, כמובן). מעניין עד כמה הענות יש לסידור הזה.
[2] Google Apps לדוגמא חייבה בצורה בה היה משתלם יותר להתפרש על מכונות פיסיות רבות, וברגע ששינתה את שיטת החיוב יצרה מהומה לא קטנה. לינק נוסף.
[3] למרות שבכמה מקרים נפל Availability Zone יחיד של אמזון, השמועות שרצו הם שכולם נפלו. מייד אחרי הנפילה נוצר עומס גדול כ"כ על היחידות השכנות כך שזה נראה כמו חוסר זמינות שלהן.
לזכותם של אמאזון יאמר שהם מפרסמים תחקירי אירוע כנים ויסודיים - כזה שאינו ברור מאליו שכל ארגון היה מפיק לעצמו. אין מה לעשות: אמון הצרכנים בענן הוא נכס (או נטל) בעל משמעות אדירה לעסקים - ולא נראה שלאמזון יש ברירה אחרת.
[4] Content Delivery Network.
[5] חברת SAP השקיעה מיליארד דולר בפיתוח אפליקציה עסקית בענן ללא יכולת multi-tenancy, רק כדי לגלות שלקוחות הענק שלה רוצים הרבה חבילות קטנות של רישיונות (לכל משרד, מחלקה, שותף וכו') ולא חבילה אחת גדולה. SAP עיכבה את שחרור המוצר ונדרשו 3 שנים עד ש SAP הצליחה לספק פתרון Multi-tenant.
זהו פוסט המשך לפוסט המבוא בו תיארתי את ההבדל בין PaaS, SaaS ו IaaS.
אפליקציות ענן הן שונות ומשונות. לעתים אלו אפליקציות עסקיות שלמות (כמו NetSuite) ו Salesforce, לעתים זהו שירות ממוקד (כגון Geo Location). ישנם עננים ציבוריים (Amazon), שיתופיים (למשל - ממשל) ועננים פרטיים (פנים-ארגוניים), ישנם ספקי תשתית (Amazon) וספקי Hosting שאינם בהכרח ספקי-ענן. מה הופך אפליקציה להיות אפליקצית ענן או שירות להיות שירות ענן?
התשובה כמובן היא לא מוחלטת ויש וריאציות שונות ומשונות של ספקים ושירותים. בכל זאת אספתי את עשרת המאפיינים העקריים של אפליקציות ושירותים בענן.
קודם כל כמה הגדרות שאשתמש בהן בפוסט זה:
- ספק שירותי הענן - Amazon, Salesforce, Microsoft או Google. החברה אשר מבצעת Hosting ומספקת לי תשתיות ושירותים עליהם אבנה את אפליקציית הענן שלי.
- שירות ענן - תשתיות כגון EC2 של Amazon או Azure של מייקרוסופט בעזרתם אני אבנה את האפליקציה שלי.
- אפליקציית ענן - האפליקציה הסופית למשתמש הקצה אותה אני מפתח, תוך כדי שימוש בשירותי ענן המסופקים על ידי ספקי שירותי ענן.
1.Hosting או Off-Premises - בניגוד לשירותים On-Premises שמנוהלות בחוות השרתים של הארגון, אפליקציות ענן לרוב יותקנו על מחשבים של ספק שירות הענן ומחוץ לגבולות הארגון. לעובדה זו יש שתי השלכות חשובות: אחת - המידע בין משתמש הקצה לשירות מועבר על גבי האינטרנט (ולא ברשת הפנימית של הארגון או VPN). שנייה - המידע נשמר ומעובד מחוץ ל Firewall של הארגון. התקשורת בין המשתמש לשירות חוצה גם את הגבולות הפיסיים וגם גבולות האבטחה של הארגון.
2. אלסטיות לגדול ולהצטמצם ע"פ הצורך. עקרון שהולך יד-ביד עם שירותי הענן הוא עיקרון של On-Demand: שימוש על פי הצורך. לדוגמה: אנו אתר מכירות ויש לנו Sale מטורף? אנו צופים תעבורה כפולה מהרגיל בשבוע הקרוב? ספקי Hosting יאפשרו לנו להכפיל את מספר השרתים בשימוש תוך דקות ולהפסיק להשתמש אחרי שבוע. באתרי מכירות מקוונים לקהל האמריקאי, שבהן חלק נכבד מהמכירות השנתיות מתבצע בתקופת חג-המולד, זהו ההבדל בין החזקת חומרה כפולה ומשולשת כל השנה (מי יודע כמה תעבורה תהיה בסוף השנה? - פספוס מכירות הוא דבר בלתי נסבל) על מנת להשתמש בה למשך חודש בודד בשנה [1].
3. Virtualization - אפליקציות ענן לרוב אינן מותקנות ישירות על מערכת ההפעלה. על מנת לספק אלסטיות גבוהה, קרי - להגדיל ולהקטין את נפח השירות בצורה מהירה, ספק השירות חייב להיות מסוגל להקצות עוד מכונות (חומרה) ללקוח בזמן קצר ביותר. אם על כל ביקוש לעוד כח חישוב / אחסון לשירות מסוים היה צורך באיש Operations שמבצע התקנה פיסית של שרת - התגובה תהיה איטית למדי.
הפתרון בעולם ה IaaS הוא להתקין מערכת הפעלה (Host OS) עליה תוכנת וירטואליזציה (Hypervisor). ה Hypervisor יריץ (ע"פ דרישה) מערכת הפעלה (אחת או יותר), הנקראות Guest OS, שעליה יותקן ה Image של הלקוח. ה Image הוא העתק של מערכת הפעלה המותקנת עם התוכנה שלכם ומקונפגת בהתאם - מוכנה לפעולה. בסביבות שונות (לדוגמה, Amazon) ספק השירות מציע מבחר של Images מוכנים של מערכות הפעלה והסדרי רישיונות עם היצרן (מייקרוסופט) על מנת להקל את התהליך למשתמש. פשוט בקשו "מכונה גדולה עם Windows Server 2008 64bit" ותוך חצי דקה יש לכם שרת online מוכן לפעולה.
מצד הספק, על מנת לספק את השירות הנ"ל, הוא פשוט בוחר שרת פיסי שאינו בשימוש (או שבדיוק הוחזר ל pool ע"י לקוח אחר), סוגר את התהליך של Guest OS אחד ומפעיל Guest OS אחר על סמך ה Image שסיפקתם לו (שלרוב שמור ברשת, אמאזון משתמשת ב S3 - שירות האחסון המבוזר שלה לשמור גם את ה Images). לא צריך לגשת פיסית למחשב, לא צריך מעורבות של איש Operations ואפילו לא צריך Restart. נהדר!
בתחום הוירטואליזציה יש 4 שחקניות מרכזיות:
- VMWare (שנרכשה ע"י EMC) - מסחרית, ותיקה ובעלת סט עשיר של יכולות. [עדכון 2014: למרבה ההפתעה, היא עדיין פתרון הוירטואליזציה הנפוץ ביותר].
- KVM (קיצור של Kernel-Based-Virtual Machine) - פתרון חינמי, ופופולארי, ללינוקס.
- XEN - במקור חינמית, אך נפוצים שימושים בגרסאות מסחריות, כמו XenServer של Citrix.
- VirtualBox של אורקל (במקור: של Sun), דומה בהיבטים רבים ל VMWare.
ישנה גישה לוירטואליזציה הנקראת Full Virtualization (למשל VMWare) - שזו הגישה הנפוצה ובעלת תאימות טובה למערכות ישנות, וגישה אחרת בשם Paravirtualization (המספקת שכבה דומה יותר לחומרה המקורית וכך חוסכת עבודה מה Guest OS) - אשר בכדי להשתמש בה יש צורך בתמיכה ספציפית ממערכת ההפעלה. דוגמה נפוצה ל Paravirtualization בימנו היא XEN. עוד גישה נפוצה מאוד לאחרונה, אותה מאמצים ענקי המחשוב (כמו גוגל, או נטפליקס) היא גישת ה Containers. כתבתי פוסט העוסק בוירטואליזציה.
4. חיוב ע"פ שימוש בפועל - כפי שהוזכר בנקודה מס' 2, השאיפה היא לחייב ע"פ שימוש בפועל. מכיוון ויתכן שעל אותו המחשב רצים כמה שירותים של לקוחות שונים (בעקבות וירטואליזציה בעיקר), לכל ספק שירותי ענן שיטה משלו לחייב ע"פ כמות שימוש: כמות שימוש ב CPU, דיסק, רשת וכו' [2]. לעיתים הספק מעודד שימוש בשעות המתות ע"י מתן תעריפים נמוכים יותר, כך שהוא יכול לנצל את החומרה שברשותו בצורה עדיפה. התשלום לספק הענן לרוב אפשרי בעזרת כרטיס אשראי, עובדה שהופכת את ההצטרפות לפשוטה.
5. חומרה זולה (Commodity hardware) אחת הסיבות העקריות לשימוש במחשוב ענן הוא הפחתת עלויות. ברוב סביבות הענן איננו יכולים לדעת על אילו חומרה בדיוק תרוץ האפליקציה שלנו בפועל, ולרוב האפליקציה שלנו תכתב מראש בצורה Scalabale כך שהיא יכולה לגדול אם מוסיפים לה עוד שרתים (חומרה). ניתן לנצל עובדה זו ולהשתמש בחומרה זולה למדי - בעלת מקסימום CPU Cycles ליחידת תצרוכת חשמל. תצרוכת החשמל מכתיבה לא רק את מחיר החשמל (מחיר ישיר), אלא גם את מחיר הקירור / מיזוג (מחיר עקיף) וכיוון שיש מגבלה של יכולת קרור לנפח נתון - את עלות הנדל"ן בו יושב ב Data Center. הכל בכדי להפחית בעלויות.
6. (SLA (Service Level Agreement - ספקי שירות ענן מוכרים לא רק את הזכות להשתמש בחומרה ושירותים, אלא גם מחויבות לזמינות החומרה והשירותים שאותם הם מספקים, זמני תגובה ועוד. סט התחייבויות אלו נקרא (SLA (Service Level Agreement והוא חלק מכל שירות. יש ספקי ענן שמתחייבים רק לזמינות נמוכה, ויש כאלו שמתחייבים לזמינות גבוהה יותר. זמינות מקובלת היא 99.95% up-time (מה שנקרא three and a half nines). זמינות של five nines (כלומר 99.999%) - היא נדירה וגבוהה במיוחד. המבקרים יאמרו שלא משנות ההבטחות - ספקי הענן עד היום לא עמדו בהן ולא פיצו את הלקוחות. מצד שני נראה שהספקים משקיעים מאמצים אמיתיים לעמוד ב SLAs.
בכל מקרה, פיתוח נכון של אפליקציות לענן מניח שיהיו תקלות וכולל את המנגנונים להתמודד איתן.
ספקי Infrastructure מניחים שעל מפתח האפליקציה לנהל את הנוכחות שלו באיזורים שונים בעצמו, בעוד ספקי Platform נוטים יותר לבצע את הפיזור עבור הלקוח. עוד שירות נפוץ הוא [4]CDN המאפשר למשתמש-קצה של האפליקציה אשר הוא מרוחק גיאוגרפית מספק הענן לקבל שירות דומה ללקוח שקרוב גיאוגרפית אליו.
8. Mutli-tenancy - זוהי נקודה שמטעה לא מעט כותבי אפליקציות ענן. Multi-tenancy היא היכולת של שירות לספק לקוחות שונים באופן בלתי תלוי. Multi-Tenancy מתייחס לאחד או יותר מהבאים:
- חציצה בנתונים ובקונפיגורציה (לקוח אחר לא יכול בשום אופן לגשת לנתונים שלי)
- אי-תלות גירסה (אני יכול לבחור בגרסת התוכנה, ללא תלות בלקוח אחר שרץ איתי על אותו השרת).
- אי-תלות של תוספים Plug-ins (אני יכול להריץ תוספים שלי או של ספק אחר, ללא תלות בלקוח אחר שרץ איתי על אותו השרת).
כמה שניות לחשוב... מה המשמעות...
כן. Multi-tenancy הוא לא דבר פשוט. הוא מהדברים שאם לא תכננתם מראש - יהיה מאוד קשה להוסיף בהמשך.
כשאנחנו חושבים על ענן אנו חושבים על שירותים בעל תצרוכת משאבים אדירה, כמו כלי ניתוח נתונים בענן שמשרת לקוחות ענק, תוך כדי שינוי בכמות השרתים ע"פ הצורך: לפעמים שלושה ולפעמים שלושים. אני מאחל לכם שכל הלקוחות שלכם יהיו כאלו.
בפועל יותר סביר שיהיו לכם המון לקוחות קטנים שלא יצליחו לנצל אפילו שרת אחד פשוט. כל לקוח גם יצפה שהנתונים, הקונפיגורציה והתוספים (Plug-ins) בהם הוא משתמש יהיו פרטיים לחלוטין. אם תקצו לכל לקוח קטן שרת פיסי משלו (על מנת לספק את ההפרדה) - קרוב לוודאי שהתפעול יהיה יקר ואולי אפילו תפסידו על חלק גדול מהלקוחות כסף. אפילו אם הלקוחות שלכן הן חברות ענק, נוסח חברות Fortune 500, תגלו שלהם יש משרדים, מחלקות, שותפים וסניפים שונים שעלולים לדרוש אוטונומיה. אם לא תתכננו את המערכת שלכם בהתאם ומהתחלה, התפעול שלכם יהיה יקר במיוחד ותאלצו לעבוד שנים על מנת להוסיף יכולת Multi-tenancy למערכת קיימת [5].
9. הפעלה ב API - למרות שיש לרוב גם UI חלקי להפעלת שירותי הענן, רוב התקשורת והעבודה מול ספק שירות הענן יתבצע ב API. זאת על מנת שנוכל לתפעל את כל הפעולות מול ספק הענן (שינוי הקצאת החומרה לשירות שלנו, עדכון תוכנה וכו') בצורה אוטמטית ועם מינימום התערבות ידנית.
10. ארכיטקטורה מבוססת שירותים (SOA)
זוהי נקודה פחות מפורשת ומדוברת מהנקודות האחרות, אך ארכיטקטורה מבוססת שירותים (Service Oriented Architecture), או לאחרונה Micro-Services Architecture (בקיצור: MSA) - נפוצות מאוד בענן. אני מתכוון לחלוקת המערכת לשירותים בלתי-תלויים ועצמאיים, לא לשימוש ב Web Services או ESB - Enterprise Service Bus (השם ירחם). אם נבחן את SOA - נראה שהיא מתאימה לענן: היא מאפשרת ביזור, חוסר תלות, Scalability ואולי הכי חשוב: בנייה של מערכת מודולרית משירותים (services) שונים. מצב נפוץ הוא שמערכת בענן מתבססת ומשתמשת בשירותי ענן אחרים, יש לכך 2 סיבות משמעותיות:
- חסם נמוך יותר לשימוש בשירותים אחרים: אם רציתם להשתמש בשירות חיצוני במערכת On-Premises הייתם צריכים לדרוש גישה לאינטרנט, לנהל מעקב אחר השימוש של הלקוחות על מנת לחייב אותם - או לדרוש מהם לרכוש את השירות בעצמם, להתלות במערכת אחרת שפחות יציבה משלכם (בשל המרחק הגדול ברשת ו (Commodity Hardware) ועוד. כאשר אתם מפתחים אפליקציית ענן - קרוב לוודאי שהתמודדתם כבר עם רוב הקשיים האלו, ולכן אימוץ של שירות ענן אחר הופך לטבעי וקל הרבה יותר.
- כיום, ישנה תחרות גדולה מי יציע בתחום שירותי ענן מוקדם יותר, ושימוש חוזר בשירותים היא דרך טובה להאיץ את הפיתוח ולצאת מוקדם יותר עם פתרון מתפקד.
לסיכום: הענן הוא נושא מתפתח בעל מורכבויות שונות, אך ישנם כמה מאפיינים "ענניים". אני מקווה שפוסט זה עזר לעשות קצת סדר בראש ולהבין את הגבולות (הלא מדויקים) של עולם שירותי הענן (Cloud Computing). בפוסטי המשך אנסה לצלול עוד קצת פנימה על דילמות וגישות לפתור בעיות בענן.
---
[1] נשאלת השאלה מדוע אמזון (ספקית IaaS מובילה) אינה נתקלת באותה בעיה: דרישה אדירה לשרתים בחג-המולד ו"תקופה מתה" בשאר השנה (או לסרוגין צריכה אדירה בשעות היום בארה"ב מול שעות מתות בשעות הלילה)? אמזון מסבירה שהיא מאזנת את מגמת השימוש הנוצרית / אמריקאית עם שאר העולם (בעיקר המזרח הרחוק) וגופי מחקר - שישמחו לשכור כח מחשוב במחיר מוזל בשעות המתות. בכל זאת, כנראה שזו בעיה קיימת שאמזון ממעיטה בערכה בפומבי. עובדה שהיא מציעה השכרה של שרתים "בתנאי חוסר-שימוש" - שרתים במחיר זול במיוחד, שברגע שלקוח שמשלם מחיר מלא מבקש אותם - אתם נזרקים מהם ללא התראה (והחיוב בהתאם, כמובן). מעניין עד כמה הענות יש לסידור הזה.
[2] Google Apps לדוגמא חייבה בצורה בה היה משתלם יותר להתפרש על מכונות פיסיות רבות, וברגע ששינתה את שיטת החיוב יצרה מהומה לא קטנה. לינק נוסף.
[3] למרות שבכמה מקרים נפל Availability Zone יחיד של אמזון, השמועות שרצו הם שכולם נפלו. מייד אחרי הנפילה נוצר עומס גדול כ"כ על היחידות השכנות כך שזה נראה כמו חוסר זמינות שלהן.
לזכותם של אמאזון יאמר שהם מפרסמים תחקירי אירוע כנים ויסודיים - כזה שאינו ברור מאליו שכל ארגון היה מפיק לעצמו. אין מה לעשות: אמון הצרכנים בענן הוא נכס (או נטל) בעל משמעות אדירה לעסקים - ולא נראה שלאמזון יש ברירה אחרת.
[4] Content Delivery Network.
[5] חברת SAP השקיעה מיליארד דולר בפיתוח אפליקציה עסקית בענן ללא יכולת multi-tenancy, רק כדי לגלות שלקוחות הענק שלה רוצים הרבה חבילות קטנות של רישיונות (לכל משרד, מחלקה, שותף וכו') ולא חבילה אחת גדולה. SAP עיכבה את שחרור המוצר ונדרשו 3 שנים עד ש SAP הצליחה לספק פתרון Multi-tenant.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה