המתכנת הרציונלי

״מה שמייחד איש מקצוע אמיתי הוא ההתבססות על ידיעות - לא על ניחושים״. האם אתם מסכימים עם האמירה הזו?

משחר הימים, ה"חשיבה העובדתית" הייתה חלק זניח מסך החשיבה שהופעלה בקרב האנושות. הגיון (סובייקטיבי-אישי) ומיסטיקה היו המכוונים העיקריים לחשיבה ולהסקת-מסקנות: "העולם מורכב מ-4 יסודות. זה ברור. אש ואדמה הם more of the same". "שטיפת הברכיים במים קרים וריצה על דשא רטוב היא מתכון בטוח לריפוי משפעת"', וכו'.

בשלב מסוים (נאמר המאה ה-17) החלה החשיבה העובדתית להתבסס בקרב הקהיליה המדעית. סטנדרטים חדשים של ביצוע ניסויים מבוקרים, הסתמכות על הוכחות וביקורת על העובדות הידועות - החלו להופיע ולתפוס מקום חשוב בקרב הפעילות המדעית. שבריר זה של האוכלוסיה האנושית שהשתמש בחשיבה עובדתית (לא כולם, לא תמיד) הצליח לגרום לקפיצת-מדרגה בהשגי האנושות שלא נראו כמותה מאות שנים קודם לכן - מה שקרוי בפינו כיום "המהפכה המדעית".

לא סביר שכל האנושות, בכל רגע, תפעיל חשיבה עובדתית. ...זה לא אנושי, כנראה.

אך אם עוד אחוז קטן מהאוכלוסייה יקפיד להשתמש ב"חשיבה עובדתית" עבור נושאים בעלי חשיבות - תיתכן התקדמות נוספת של האנושות. בעוד בקרב המדענים חשיבה זו דיי נפוצה, בקרב המהנדסים (אני יכול להעיד על מהנדסי תוכנה) - יש עוד מקום לשיפור. זה בדיוק מה שאיש מקצוע רציני היה רוצה לעשות.


הטיות אנושיות

מי שקצת עקב אחרי עבודתם של טברסקי וכהנמן או הספרים של דן אריאלי (פסיכולוגים של הכלכלה) - מודע היטב להיבטים רבים של ההתנהגות האנושית המודרנית ש״איננה רציונלית״. המוח שלנו משתמש ביוריסטיקות, "קיצורי דרך", על מנת להגיע להחלטות. קיצורי הדרך לעתים עובדות יפה - ולעתים לא.

לדוגמה: אחת היוריסטיקות החזקות ביותר הידועות היא יוריסטיקת העגינה. ערך מספרי ראשון שאנו שומעים - יעגן אותנו לאותו אזור ערכים ולא נוכל להשתחרר ממנו, לא משנה אם הוא הגיוני או לא. חוקרים הצליחו להטות בצורה משמעותית הערכה מקצועית של שמאים לגבי ערך בתים רק ע"י כך ש"זרקו" מחיר במהלך הביקור - גבוה או נמוך.

יתרה מכך - הסתבר שגם מספר מגוחך לחלוטין שאינו קשור למציאות עדיין משפיע עלינו. "2.1 טריליון פאונד" יכול החוקר לזרוק לשמאי שבא לסקור דירת חדר בלוד - ולהשפיע על השמאי בעשרות אחוזים.

לא רק שמאים חשופים להטיה - כל בני האדם חשופים.

ההטייה של יוריסטיקת העגינה פועלת גם כאשר מזהירים את האנשים מראש ומסבירים להם כיצד מתכוננים להשפיע עליהם.

ההטיה פועלת גם בהקשרים-לא-קשורים: סטודנטים נתבקשו להעריך מידות מספריות, מיד לאחר שהם נשאלים מה הספרה האחרונה במספר ת"ז שלהם. אלו שהספרה שלהם היתה גבוהה (7,8,9) נתנו הערכות גבוהות באופן מובהק מאלו בעלי ספרה נמוכה (1,2,3).

הטיות אנושיות מוכרות מוכרות אחרות כוללות "מציאת תבנית" (pattern) לא קיימת בנתונים אקראיים - וייחוס חשיבות לקשר[א], השפעה מתכונה אנושית אחת (למשל: יופי חיצוני) על הערכת תכונה אחרת לא קשורה (למשל: טוב לב, חכמה) - מה שנקרא אפקט ההילה, ועוד.

התמונה הזו גרמה ללא-מעט אנשים להסיק שהשטן בעצמו הוא האחראי לפיגועי ה 9/11 ולא סדאם חוסיין, כלומר... היהודים או ה CIA.
מרגע שזיהינו תבנית - אנו ממהרים למצוא לה משמעות ולהתמיד באמונה בה. האם אנו יכולים להיות טובים מזה?

העגל רוצה לינוק
כבני אדם, אנו בנויים על מנת לינוק מידע. יש לנו נטייה ברורה להעדיף דברים שאנו רוצים לשמוע על פני דברים שלא.
כשאנחנו מחפשים אחר מידע, אנו מחפשים בצורה מגמתית שסביר יותר שתוביל אותנו להיכן שאנו רוצים להגיע. מצאתי את עצמי, לא פעם, מבצע בגוגל שאילתות כגון "SomeTechnology> good performance>" או "'why use TechA". כמובן, שמצאתי תוצאות שהשביעו את רצוני והמשכתי עמן הלאה: מצגת, שכנוע, החלטה.

כשעשיתי את התרגיל וחיפשתי את השאילתות ההפוכות: "SomeTechnology> poor performance>" או "techA problems" - מצאתי, לעתים קרובות, תוצאות מספקות שהיו יכולות לשרת אותי אם הייתי רוצה לטעון את ההפיך הגמור.

כנראה שהיה לי נוח להתעלם מכך שהתוצאה שמצאתי היא דעה, לעתים דיי בודדה. מספיק היה לי למצוא 2-3 כאלו בכלל בגוגל - על מנת לקבל את הטענה של הדעה כעובדה.

היו מספר סימני אזהרה שיכולתי לשים לב אליהם - אבל לרוב בחרתי להתעלם. את סימני האזהרה הללו ניתן ללמוד.
עם השנים אני מנסה להשתפר וברגע שאני עושה חיפוש אני מחפש וקורא ברצינות גם את אלו שאומרים את ההיפך. לא תמיד. לפחות כשמדובר בעניינים חשובים ולא בזוטות.

"חיפוש ההופכי" היא כמובן רק דוגמה אחת לטכניקה שיכולה לסייע לנו לעבוד ע"פ אמות מידה של "חשיבה עובדתית". ישנם כמובן עוד הרבה שניתן לעשות.

כששומעים משהו נפלא, ניתן לרגע להניח שאכן כך, ולחשוב מה ההשפעות הצפויות מכך. האם הנתונים בפועל מצביעים על משהו דומה?
לדוגמה: שמעתי בארוחה עם חברים על רכב מונע אוויר-דחוס הנוסע 200 ק"מ בעלות של 1$. אין לי שום מושג בנושא - אך לאחר שנים והשקעה רבה כ"כ ברכבים היברידיים / חשמליים (שלא לומר: פרפטומובילה) - קשה להאמין שהישג רציני ומבוסס כזה הושג מבלי שיציף את כל ערוצי החדשות.

מאמץ להשתמש ב"שפה גבוהה ומתוחכמת" או להיצמד לשמות גדולים (גוגל, אפל, וכו') - יכולים גם הם להיות סימני אזהרה ברורים למידע לא רציני[ב].

הטיית השטן

הסיבה שבגינה יש להיזהר ולבדוק את עצמנו כפליים היא שעל כוכב הלכת ״ארץ״ יש תעשייה שלמה, מכניסה למדי, של ברנשים שכל תפקידם הוא להטות את דעותינו לכיוון זה או אחר. זוהי עבודתם של אנשי שיווק, פרסום ומכירות (לא תמיד הגדרת התפקיד שלהם נשמעת כמו "שיווק" או "מכירות") - ויש להם אינטרס ולחצים אמיתיים להשפיע על אנשים אחרים ועל החלטותיהם. לעתים קרובות, יש להם משאבים רבים (הוצאות של 50% מכלל התקציב של הארגון על שיווק/מכירות הוא לא מחזה נדיר), ידע מדעי וכלים מעשיים יעילים על מנת לעשות זאת. כלומר: הטעויות בעובדות שאנו עשויים להיתקל בהן, הן לא אקראיות - כי אם מכוונות.

אפשר להקביל זאת להבדל בין בטיחות לאבטחה: בטיחות מגנה עלינו מכשל אקראי, בעוד אבטחה צריכה להתמודד עם אויב תבוני שיחקור ויחפש את הנקודה החלשה ביותר להכות בה. כך גם בקבלת החלטות שבה יש למישהו שמץ של רווח או עניין  - יהיה מישהו שינסה להציג או להבליט נתונים בצורה מגמתית. סביר שאותו אדם ישתמש בהטיות פסיכולוגיות ידועות בכדי להגביר את השפעת דבריו. כנראה שיש לו יותר ידע ואמצעים מאשר "מטרות ההטיה". אני מבין שהצהרה זו נשמעת קצת מבהילה, אך זכרו: זה שאתם פרנואידים לא אומר שלא רודפים אחריכם, וקצת יותר ברצינות: במהלך עבודתנו אנו משתמשים בנתונים רבים שיש לאחרים אינטרסים רבים לגביהם. הסיכוי שלכם להיתקל בנתונים שהוטו הוא גדול למדי. לא כל שימוש בנתון מוטה מוביל להחלטה לא-טובה: לעתים קרובות זמינות הנתונים הם אלו שמאפשרים את עצם ההחלטה, אך כדאי להיות מודעים למשחק שמשוחק פה. מרצים בכנסים, ספרים, בלוגים מאמרים במגזינים ודוח״ות אנליסטים, כולם כפופים לניסיונות להטיית הדעה וקידום האג׳נדה. לא מדובר במקרים בודדים - כי אם בשגרה.

הצהרה: בבלוג זה, עד היום, לא הייתה שום הטיה מכוונות או ניסיון לשכנע במשהו שאנני מאמין בו בלב שלם. אם הייתי מקבל ממישהו הצעה אטרקטיבית להבליט משהו (טכנולוגיה, מוצר וכו'), "בצורה לא פוגענית ושתשרת בעיקר את האינטרסים של הקוראים"[ג] - כנראה שהייתי שוקל.


מילת סיכום

השימוש בהטיות אינו מעיד על אי-נכונות או אי-רצינות הטיעון. לעתים אנשים משתמשים בהן על מנת להעצים את המסר (יש לפחות 2 הטיות מודעות בפוסט זה) ולעתים רבות ההטיות הן לא-מודעות ו"מתגנבות" לטיעון. אנו בני-אדם ולא סביר שנוכל להימנע מהן לגמרי.
חלק חשוב מחשיבה ביקורתית בריאה, כפי שציין בפני ערן, היא להכיר בסבירות שלנו לטעות ולהיות פתוחים באמת לקבלת ביקורת ותיקונים ענייניים. זה לא תמיד קל ולא פשוט, לשים את האגו בצד ולקבל תיקון במיוחד אם מדובר במישהו שלא "ציפינו" שיציע תיקון, למשל מישהו פחות מנוסה מאיתנו. מצד שני, היכולת לקבל תיקון תקדם אותנו הלאה לשלב מתקדם יותר של "חשיבה עובדתית".


שיהיה לנו בהצלחה!


תודה לאביב, ליאורה, ברק, ירון ובעיקר ערן, החבר'ה של "ספק סביר" - פודקאסט ספקני-מדעי (מומלץ!), שנכונו לסייע ולייעץ לגבי פוסט זה.

---

[א] תרגיל מעניין הוא השמעת קטעים מוזיקליים לאחור - מה שהופך אותם לרצף דיי אקראי, ומציאת "מסרים סמויים" ברצף. ב http://jeffmilner.com/backmasking/ תוכלו למצוא כמה דוגמאות. לא סביר שתוכלו להבין משהו מהקטעים שמושמעים לאחור, אך לאחר שתקראו טקסט ההסבר (לדוגמה: "James Brown is dead") - יהיה קשה לכם להתכחש לכך שזה בדיוק מה שנאמר שם. לאחר שהורגלו ברעיון ("זיהינו את התבנית") - קשה לנו לחזור בנו ולהתעלם ממנה.

[ב] ברוס וויליס ואפל - הם כבר 2 שמות גדולים שמספיקים לסיפור טוב, חסר ביסוס. הנה מכתב שרשרת (בדוי) ששורד כבר 7 שנים ברשת ועדיין נשלח. איך? יש בו כמה שמות גדולים שגורמים לנו כאנשים לנטות ולהאמין...

[ג] כרגע הרעיון לא כ"כ נראה לי + אני נמצא ב mindset הפוך, ולכן אינני מצליח להיות משכנע במיוחד. אני מאמין שעם סיבה מספיק טובה, ועזרה מבחור חלקלק - הייתי מצליח לשכנע את עצמי ואחרים "שזה גם לטובת הכלל". בעצם - רק לטובת הכלל. אלטרואיזם.