רחל אבנר שלחה לי פוסט מעניין ש"מסתובב הרבה ברשת".
הוא כ"כ ארוך שלקח לי יומיים לקרוא אותו (תוך כדי דברים אחרים).
כתב אותו מהנדס שעבד באמזון במשך שש וחצי שנים, ועתה הוא עובד בגוגל זמן דומה.
וכך... כך מתפתח ה DNA* הארגוני: כל Service נבנה בצורה robust ו isolated לחלוטין. "על המפתח להגן על הקוד בפני... עצמו", אמר כבר פרדריך ברוקס בשנות השבעים.
בהמשך מגיעה עוד תובנה עמוקה, על ההבדל בין מוצר מצליח למוצר כושל . לא שיש פה מסר חדש, אבל הוא מסר מאוד נכון שמרומם את המחשבה כל פעם שאני נתקל בו מחדש.
שווה לקרוא בשפת מקור (context: נכתב ע"י אדם שעובד כשש וחצי שנים בגוגל):
שזה גם סוג של הספד נוסף לסטיב ג'ובס. האיש שידע להמר בענק ולקלוע (...נושא גדול ומעניין שאשמח לחזור ולעסוק בו).
הוא כ"כ ארוך שלקח לי יומיים לקרוא אותו (תוך כדי דברים אחרים).
כתב אותו מהנדס שעבד באמזון במשך שש וחצי שנים, ועתה הוא עובד בגוגל זמן דומה.
"ההבדל בין החברות הוא מאוד ברור",
הוא מספר. "בגוגל עושים הכל טוב ובאמזון עושים הכל
רע" ... "מלבד, מלבד שלושה דברים". שניים קטנים (ספרייה פה תהליך שם)
אבל דבר אחד עושה את כל ההבדל.
אני אקצר לכם, אבל הוא מדבר על SOA ואיך ארכיטקטורה שמחייבת אנשים לעבוד בממשקים מוגדרים היטב, ללא קיצורי דרך (זכרון משותף, למשל) גורמת לאנשים לצמצם תקשורת לאותם ממשקים. ואז - דברים מתפרקים: למשל מתרחשים (SDoS (Self Denial of Service כאשר שירות מהיר קורא לשירות איטי הרבה פעמים. לא היו מפתחים שמדברים אחד עם השני ויכלו למנוע זאת.
אני אקצר לכם, אבל הוא מדבר על SOA ואיך ארכיטקטורה שמחייבת אנשים לעבוד בממשקים מוגדרים היטב, ללא קיצורי דרך (זכרון משותף, למשל) גורמת לאנשים לצמצם תקשורת לאותם ממשקים. ואז - דברים מתפרקים: למשל מתרחשים (SDoS (Self Denial of Service כאשר שירות מהיר קורא לשירות איטי הרבה פעמים. לא היו מפתחים שמדברים אחד עם השני ויכלו למנוע זאת.
וכך... כך מתפתח ה DNA* הארגוני: כל Service נבנה בצורה robust ו isolated לחלוטין. "על המפתח להגן על הקוד בפני... עצמו", אמר כבר פרדריך ברוקס בשנות השבעים.
בהמשך מגיעה עוד תובנה עמוקה, על ההבדל בין מוצר מצליח למוצר כושל . לא שיש פה מסר חדש, אבל הוא מסר מאוד נכון שמרומם את המחשבה כל פעם שאני נתקל בו מחדש.
שווה לקרוא בשפת מקור (context: נכתב ע"י אדם שעובד כשש וחצי שנים בגוגל):
Google+ is a knee-jerk reaction, a study in short-term thinking, predicated on the incorrect notion that Facebook is successful because they built a great product. But that's not why they are successful. Facebook is successful because they built an entire constellation of products by allowing other people to do the work. So Facebook is different for everyone. Some people spend all their time on Mafia Wars. Some spend all their time on Farmville. There are hundreds or maybe thousands of different high-quality time sinks available, so there's something there for everyone.
Our Google+ team took a look at the aftermarket and said: "Gosh, it looks like we need some games. Let's go contract someone to, um, write some games for us." Do you begin to see how incredibly wrong that thinking is now? The problem is that we are trying to predict what people want and deliver it for them.
You can't do that. Not really. Not reliably. There have been precious few people in the world, over the entire history of computing, who have been able to do it reliably. Steve Jobs was one of them. We don't have a Steve Jobs here. I'm sorry, but we don't.
בקיצור, יפה.
אפשר למצוא את המקור כאן:
הרגישו חופשי להוסיף תובנות עקרונויות נוספות שפספסתי / לא ציינתי.
* כמובן שדברים יכלו להתפתח אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה