בורסת הטכנולוגיה: איך מחליטים על השקעה בתחום לא מוכר?

מי לא היה בתהליך של בחירת ספריית קוד, שפה או Framework לשימוש? הרי כלל ברזל בתעשיה הוא "אל תמציא את הגלגל". בפוסט זה אציג כמה נקודות למחשבה בבחירה מקצועית וגם אציג דו"ח מעניין וענייני שמופק ע"י כמה מהאנשים הבולטים בתעשייה.

כיצד אנו בוחרים ספריה/טכנולוגיה/מתודולוגיה?

אנשים טכנולוגיים נוטים להתבונן על הטכנולוגיה בפרטים:

• איך ה Design או הארכיטקטורה של הספריה?
• באיזו שפת תכנות היא כתובה? (חשוב!) "מה, בBoo? כנראה שאלו חבר'ה מביני עניין! אני כבר מחבב אותם"
• איך נראים ה API?
• כמה קצר ומרשים ה tutorial שאיתו אוכל להתחיל ולהתשמש בה (טעות אנושית נפוצה היא להניח שאם אפשר להרים Hello World בפחות מדקה, אנו עתידים לשבוע נחת מהספרייה...)
• לבדוק את ה Roadmap ופ'יצרים עתידיים. 

מתכנתים קצת יותר מנוסים יביטו על עוד כמה הבטים:

• תיעוד ארכיטקטורה - כמה ברור מה קורה בפנים ואיך הספריה עובדת?
• adoption וה community - האם נראה שהספריה תתמך עוד זמן רב או שהיא בנסיגה? כמה פעילות יש בפורומים?
• בחינת רשימת הבאגים במערכת ניהול הבאגים (אם היא ציבורית) ולקבל מושג על רמת האיכות ואיזה סוג בעיות יש.
• בחינת ה release notes האחרונים, כמה הם תכופים (כמה מהר נקבל עדכונים חשובים) וחיפוש אחר סימנים מעניינים. לדוגמא: ספריית client side שמדווחת על תמיכה ב windows 7 מעלה סימן שאלה על התלות ולמה רק עכשיו? דיווח על תיקון באג ב authentication ב SAML2 על Firefox יכול להיות סימן לבגרות. הכל כמובן תלוי ב context.

מנהלים, אולי כי יש להם פחות זמן להשקיע ואולי בגלל שהם לא רוצים להכנס לפרטים, ישתמשו בכלים ניהוליים:

• לשלוח מישהו שעליו סומכים עליו לעשות את הבדיקה (עדיף שזה יהיה אדם מנוסה)
• שימוש בקשרים להשגת references חיים (כלומר מישהו שאפשר לתשאל אותו) - חשוב להתייחס לכל פידבק בהקשר הנכון.
• Benchmarking - "אתה אומר ש Haskell שפה נהדרת, אך אף אחת מהחברות בתחום שלנו לא עובדת בה. זה גם נכון לחברות בתחומים דומים".
  "היא שפה נהדרת" יענה המתכנת הנבון והצעיר "אתה יודע כמה בינוניות יש בתעשיה - זה שאחרים לא משתמשים בה לא אומר שומדבר".
  "לא נראה לי" - סביר שתהיה החלטת המנהל, וכנראה בצדק [א]. הוא לא יודע כלום על Haskell, אבל מגמת התעשייה מכילה ידע שאלה האדם הבודד יכול להגיע רק לאחר חודשים ארוכים. אי הליכה בתלם משמעותה גם פחות Eco-System לעבוד איתו, כמובן (אפרט יותר בפוסט המשך).
• חיפוש ובחינת נקודות מפתח מנחות - מה מאפיין את שפת Haskell? משולבת בעיקר באוניברסיטאות? (נאמר, אני לא יודע באמת). מה ניתן ללמוד מכך - מה מאפיין אוניברסיטאות?

בחיינו היום-יומיים, יש נושאים שאנו מבינים בהם יותר (או יכולים להבין בהם), למשל -  קניית טלויזיה חדשה. אנו נוטים לפעול בנושאים אלו יותר כמו מפתחים. בנושאים שבהם אין לנו באמת סיכוי להבין בהם לעומק, למשל, השקעה בורסאית בחברות - אנו נוטים לפעול יותר כמו כמנהלים.

בעיית חוסר היכולת להכנס לפרטים אינה חדשה. איזה פתרון יצר עולם ההשקעות לחוסר ההבנה של לקוחותיו? - אנליסטים! אותם מומחים שאומרים לנו "לקנות לקנות" או "למכור למכור" ואפילו קצת השתכללו עם השנים ועתה הם קובעים מחיר יעד למניה "לאחר הכניסה לשוק הזימבבואי, על מנת לשקף את שווי השוק האמיתי, מניית נייס צריכה להגיע למחיר של 23 דולר ו 14 סנט בדיוק!" [ב].

אנליסטים של עולם התוכנה

כמו שלשוק המניות יש אנליסטים שמסכמים כמות אדירה של נתונים להמלצה פשוטה, כך לשוק התוכנה יש את האנליסטים שלה. החברות המוכרות הן Gartner ו Forrester וקצת מאחור IDC ו Altimeter Group. תוצאות מחקרי השוק שלהן עולות אלפים רבים של דולרים למחקר ומכסים תחומים רבים, בעיקר ב IT. הרבה ביקורת קיימת על מחקרים אלו, אך רוב החברות בגודל בינוני-ומעלה עובדות לפחות עם אחד מהגופים הללו. אם תבדקו במחלקת ה PM רוב הסיכויים שתגלו שיש להם (או יש להם גישה) לחומר כתוב ויכולת לקבוע פגישת יעוץ עם אנליסטים מאחת מהחברות הנ"ל.

 

מצד שני יש את דו"ח הטכנולוגיה של חברת ThoughtWorks שמחולק בחינם ומכסה מספר מצומצם של טכנולוגיות, אך מתוך הכרות אינטימית של מובילים טכנולוגיים שהשתמשו בטכנולוגיות אלו בפועל. דו"ח זה נקרא Technology Radar והוא מיועד יותר למנהל הפיתוח / ארכיטקט / מנהל בכיר ופחות ל Marketing. תוכלו למצוא בדו"ח זה סיכום על מצבן על טכנולוגיות, כלים ומתודולוגיות כגון OAuth, HAML, DevOps או ESB. הדו"ח מדבר על מגמות ולא נכנס לפרטים. סקירת הדו"ח יכולה להיות מקור טוב לקבלת החלטות (אם הטכנולוגיה עליה אתם חושבים מכוסה) או לעקוב אחר טכנולוגיות וטכניקות חדשות שצוברות תאוצה.

קישור לדו"ח ה  Technology Radar (מומלץ)

---

[א] באותה לוגיקה (לכאורה) יכול מנהל להחליט לזנוח SCRUM ולעבור לפתח ב Waterfall "כי שבעים אחוז מהתעשייה לא טועה" או להסיק שאין סיבה לא לפתח בקובול, "שפה מוכחת ורצופת הצלחות עסקיות". גם Benchmarking צריך להעשות נכון, קרי - להביט על מגמות ולעשות השוואות רלוונטיות.

[ב] האם האנליסט באמת יודע מה קורה בחברת נייס? הוא ניזון בעיקר ממסרים אופטימיים שמייצרת מחלקת יחסי הציבור של נייס. האם הוא מכיר את הלקוחות? טיפה. משוחח איתם פה ושם. וזימבבואה? הוא מצא אותה על המפה (אם הוא אנליסט טוב) וקרא כמה סקירות של... איך לא? אנליסטים אחרים שכתבו על השוק הזימבבואי. בערך2 כפול בערך3 = בערךבערך6, וככל שכמות המשתנים הלא מדוייקת גדל... כך התוצאה הסופית פחות מדוייקת.