קוטלין (Kotlin) למפתחי ג'אווה ותיקים - חלק א': הבסיס

קוטלין?!

קוטלין (על שם האי קוטלין) היא שפה static-typed, עם תחביר מודרני, הרצה מעל ה JVM. היא פותחה ע"י JetBrains - חברת ה IDEs הנודעת מרוסיה.

החבר'ה של JetBrains כתבו הרבה קוד בג'אווה כחלק מפיתוח ה IDEs שלהם. התחושה - שהקוד verbose מדי. הם התלבטו בין Ceylon (של RedHat, המתקמפלת גם לג'אווהסקריפט) וסקאלה, אבל ממספר סיבות - החליטו שאף אחת מהשתיים אינה מתאימה להם.

הפתרון: לפתח שפה בעצמם.

שש שנים אחרי, חברות טכנולוגיות כמו Uber, Netflix, Pinterest ועוד - משתמשות בקוטלין: בצד השרת, ובאנדרואיד.
קוטלין היא דיי חדשה, ה GA שלה הוא החל מפברואר 2016.

בכל זאת, גוגל הכריזה לאחרונה על קוטלין כשפת First Class באדרואיד - נקודת מפנה של ממש באימוץ השפה.

למרות סיכויים שנראו (לי אישית) קטנים בהתחלה - קוטלין הולכת ותופסת מקום משמעותי מאוד כשפה אלטרנטיבית וחשובה על ה JVM.

בקצרה:

• לקוטלין יש תחביר דומה מאוד לג'אווה - אבל מודרני ומינימליסטי. אלמנטים רבים בתחביר שלה מזכירים את השפה האחרונה שסקרתי בבלוג - Go.
• פונקציות הן First Class Citizens. שמעתי טענה ש Kotlin היא "שפת Object-Oriented ו Functional" - טענה מוגזמת לטעמי: immutability ו pure functions הן לא משהו מפותח בשפה.
• לקוטלין יש Interoperability טוב מאוד עם ג'אווה - הרבה יותר טוב מסקאלה.
• לקוטלין יש coroutines (יכולת שהיא עדיין ניסיונית) - היכולת להריץ תהליכים רזים ברמת ה runtime של השפה, עם כלים פשוטים לטיפול במקביליות, כמו async, yield ו await.
• לקוטלין יש IDE מצוין - עם תמיכה מתקדמת. זה חשוב.
• קוטלין יכולה להתקמפל לג'אווהסקריפט. שימו לב שלא כל תוכן הספריות הסטנדרטיות תומכות גם ב JVM וגם ב JS - ויש סימון מתאים. ה Interoperability עם ג'אווהסקריפט הוא קצת יותר מורכב, בשל האופן הדינאמי של ג'אווהסקריפט.
• בדומה ל Swift - הגבילו בשפה את השימוש ב Null.
• אין Checked Exceptions (יששש!)

מצד שני:

• קוטלין היא שפה עשירה ולא פשוטה. היא יותר מורכבת מג'אווה - אם כי יותר פשוטה מסקאלה.
• קוטלין מתקמפלת מעט לאט יותר מג'אווה (היינו רוצים שהתהליך יהיה מהיר יותר).

למי שלא מכיר את פוסטי "למפתחי ג'אווה ותיקים" - הכוונה היא להיכנס לנושא לעומק ובמהירות, מבלי לבזבז זמן מיותר על הטריוואילי לקהל היעד.

שלום, קוטלין!

תודו שפאן (fun) נשמע הרבה יותר טוב מדף' (def - נשמע כמו מוות)

הנה ה Hello World של קוטלין.

אני חושב שלמי שכתב בג'אווה, אבל מכיר גם שפות מינימליסטיות יותר (פייטון?) - זה נראה כמו ברכה!
קוטלין היא עדיין שפת Object-Oriented עשירה לכל דבר ועניין. ישנם קיצורים לשימושים נפוצים (למשל: println)


הקוד בקוטלין מתקמפל ל bytecode של ה JVM (עם הסיומת kt לשם קובץ ה class.):

מה שמאפשר לי ליצור שני מחלקות בשם Hello בפרוייקט, ג'אווה וקוטלין, זה לצד זה.

את ה class שנוצר בקומפליציה לא ניתן להריץ, ללא ה runtime של קוטלין: kotlin-runtime.jar.

אם עובדים עם command line הכי פשוט לארוז את הפרויקט ב jar עם הקומפיילר של קוטלין, לצרף את ה runtime - ואז להריץ:

$ kotlinc <class name> -include-runtime -d <jar name>

$ java -jar <jar name>

משתנים והשמות

1. משתנה מגדירים בעזרת המילה השמורה var. קודם מופיע שם המשתנה - ורק אז הטיפוס (הפוך מג'אווה או C).
2. ניתן באותה השורה גם לאתחל ערך.
3. בעצם, ונראה את זה שוב ושוב: מה שהקומפיילר יכול להסיק לבד - לא צריך להגדיר לו. c יוכר כ Int כי זה הערך שהשמנו לו.
   var אינו "כלי קיבול גנרי". c מעתה והלאה - הוא static type מסוג Int.
4. המילה השמורה val מגדירה ערכים שהם "immutable" (ליתר דיוק: פשוט לא ניתן לקבוע ערך אחר - בדומה ל final בג'אווה).
   בדומה לרובי, ניתן להשתמש במספר בקו תחתון, בכדי להקל על קריאת אלפים (או כל חלוקה אחרת שתרצו).
5. בדומה לג'אווה, אני יכול להכריז שערך הוא מטיפוס Long ע"י הוספת האות "L" בסוף המספר.
6. זו שגיאת קומפילציה. מדוע?
   כי המשתנה a לא אותחל, וקוטלין לא מקבלת השמה לערך שאינו מוגדר. אין אתחול באפס או null.
   בקוטלין כל המספרים הם אובייקטים. אין פרמיטיביים.
   אובייקטים לא יכולים לקבל ערך null, אלא אם הגדרתי אותם ככאלו (על כך בפוסט המשך).
7. גם זו שגיאת קומפילציה! מדוע?
   אם אני מציב Long ב Integer (או להיפך) - עלי להצהיר על הטרנספורציה במפורש.
   אין casting, ואופן הצרנספורמציה הוא שימוש בפונקציה שהתנהגותה מוגדר היטב.
8. כך צריך לבצע את ההמרה. להזכיר: b הוא אובייקט לכל דבר - אין פה autoboxing.

מחרוזות

1. מחרוזת היא עוד אובייקט בקוטלין, כאשר יש ערך - לא צריך להכריז על טיפוס.
2. כמו בפייטון (או עוד שפות) ניתן להגדיר Raw String בעזרת מרכאות משולשות.
1. Raw Strings לא מקבלות escaping: הביטוי n\ הוא מחרוזת, ולא שורה חדשה.
2. כמו בשפות אחרות, ה margin הוא חלק מהמחרוזת.
3. בכדי לצמצם margin ניתן לסמן את ה margin הרצוי בעזרת סימן "|" בתחילת כל שורה, ולקרוא ל ()trimMargin.
3. בקוטלין יש interpolation למחרוזות בעזרת סימן ה $. כאשר הביטוי שם אטומי (יחיד) של משתנה - מספיק רק סימן הדולר.
4. כאשר הביטוי הוא יותר מאטום אחד - יש לעטוף אותו בסוגריים מסולסלים.
5. אם רוצים פשוט להקליד $ - יש לעשות לו escaping.
6. בקוטלין יש custom operators, והשוואה בין מחרוזות מתרחש באמצעות האופרטור == (המקביל ל ()equals)

למען הסר ספק, הנה הפלט של הקוד לעיל:

לולאות

1. כמו בפייטון, ניתן להשתמש ב range.
   rangeTo (כלומר: ..) הוא בעצם אופרטור של אובייקט ה Int, המחזיר אובייקט מסוג IntRange שהוא <Iterable<Int.
2. ניתן, כמובן, לעשות איטרציה גם על <Iterable<T. דאא.
   מעניין לציין ש Iterable הוא לא Lazy, והופך לרשימה מלאה בעת ה evaluation שלו. השיקול: ביצועים. זיכרון רציף יעיל יותר לגישה ע"י המעבד.
3. אפשר גם לספור לאחור, בעזרת downTo ויש גם step.
   downTo ו step הן לא מלים שמורות בשפה, אלא infix functions - כלי דומה לאופרטור, ששווה להסביר עליו בפוסט המשך.
4. ()listOf היא פונקציה גנרית שמקבל רשימה (varargs) של ארגומנטים - ומחזיר אותם כרשימה <List<T. כמובן ש List, הוא גם Iterable.
5. אם אני רוצה לבצע איטרציה ולעבוד עם אינדקס - זה התחביר.
6. אם אני רוצה להתעלם ממשתנה (להימנע ב wanrnings / קוד קריא יותר), כמו בשפת Go - אני מחליף את המשתנה שלא אשתמש בו ב _ .
   (כמובן שבמקרה הזה שלב 4 הוא הדרך הפשוטה לכתוב את הקוד).

הנה הפלט:

נמשיך עוד קצת:

בזריזות:

1. יש while.
2. יש do {} while. 
3. בקוטלין אפשר להגדיר Label (מסתיים ב @) אליו אפשר להתייחס בלולאות מקוננות.
   כמה פשוט ונוח לומר: "אני רוצה להפעיל continue, אבל לא ללולאה הפנימית - אלא ללולאה החיצונית".
   הפקודה הן <break@<Label או <continue@<Label.
4. יש גם repeat. האנוטציה ":times" היא של ה IDE - ואינה חלק מהקוד.
   זה מה שנקרא: "Five Whys".

הנה הפלט:

קצת על Control Flow

1. בקוטלין אין ternary operator, קרי: v = cond ? a: b.
   הדרך המקבילה הכי פשוטה היא one liner if..else.
2. משהו נחמד הוא ש if..else נחשב כ expression.
1. אם, ורק אם יש לנו גם if וגם else (הרי אנחנו רוצים להימנע מ null / ערך לא מוגדר) - ניתן "לאסוף" את הערך מתוך ה expression.
2. הערך הוא תוצאת ה evaluation של השורה האחרונה בכל בלוק - ממש כמו בשפת רובי.
3. זה בעצם מה שמתרחש בסעיף #1 - רק שסעיף #1 הוא הצורה הפשוטה יותר לתבנית הזו.
3. במקום switch, יש בקטולין את when.
1. כפי שאתם רואים אפשר להשתמש במגוון ביטויים.
2. בניגוד ל switch, ה evaluation של התנאים יפסיקו ברגע שימצא התנאי הראשון שהוא אמת. לכן הפלט יהיה ש "5 הוא ספרה בודדת", אף על פי ש 5 הוא גם מספר ראשוני, ואינו בסדרת ה 20.

הנה הפלט:

סיכום

זה נראה לי מספיק בתור התחלה.
אמנם מה שעברנו עליו הם בעיקר דברים טריוויאליים - אבל חשוב להכיר אותם.
בכדי לכסות את קוטלין בצורה טובה, נראה לי שאזדקק לעוד... 5 פוסטים בערך.

הנה פוסט ההמשך.


שיהיה בהצלחה!

----

לינקים רלוונטיים

Cheat Sheet למעבר בין ג'אווה לקוטלין. https://github.com/MindorksOpenSource/from-java-to-kotlin