כשהתחלתי את הבלוג - זו הייתה כמעין התרסה מול עצמי.
"מה מונע ממך לפתוח בלוג?"
"שום דבר"
"אז למה לא?"
שאלתי את השותף שלי לחדר מה הוא אומר. "סבבה" - אמר.
- פתחתי בלוג.
לא ידעתי כמה זמן זה ימשיך. היו לי הרבה תחביבים שהיו אינטנסיביים כחצי שנה ונעלמו: צילום, סרטים יפנים משנות ה-50, היסטוריה, Wow, חוג למשחק...
הבלוג כבר קיים כ 9 חודשים - והוא עדיין כאן. יתרה מכך - אינני מרגיש בדעיכה.
הוא ממלא בי את הצורך להמשיך ללמוד ולהתפתח, כי תוך כדי כתיבה אני מכריח את עצמי לארגן נושאים טוב יותר בראש, ולא פחות חשוב - לבדוק שמה שאני אומר הוא מבוסס[א].
פוסט בבלוג נולד באחד משני אופנים:
או שמשהו מסקרן אותי ומאוד מתחשק לי לדבר עליו.
או שאני מרגיש שהעבודה שאני עושה רוטינית וחוזרת על עצמה - והבלוג הוא הדרך בכל זאת להתעסק במשהו חדש / לימודי.
כך בעצם התחיל הבלוג: הייתה לי תקופה באימפרבה (Imperva), חברת הסטארט-אפ שעבדתי בה, שהרגשתי סוג של ריקנות: במשך כמה חודשים לא למדתי שום דבר משמעותי חדש. הייתי שם בתפקיד יותר Product-י, והטכנולוגיה התרחקה ממני. הבלוג היה פתרון, ופתרון טוב [ב].
מה השתנה בבלוג במשך 9 החודשים?
שיניתי בדרך את עיצוב (העירו לי שהעיצוב הוא של "נער שאוהב רוק כבד"), וקצת את פורמט (גם כן בעקבות הערות. תודה רבה למעירים). הפוסטים הלכו והתארכו - אני שם לב לזה ומנסה לקצר.
לקט
הנה כמה פוסטים ישנים שזכו לעניין רב מהרגיל, שאולי קוראים חדשים לא מכירים - אך עדיין יתעניינו:
פוסט: הורשה היא הפרה בוטה של עקרונות ה Object-Oriented, שזכה ל 900+ קריאות ולא מעט הערות (שאת חלקן הגדול אני מקבל שלא דרך הבלוג).
פוסט: מה הביג-דיל ב BigData (או NoSql). רלוונטי מתמיד. זכה ל 600+ קריאות.
פוסט: הקרב בתעשיית התוכנה: Development vs. Marketing - שזכה ללא מעט תגובות (הנה ב Newgeek).
הפוסט: חומרה: מבט מפוכח על מהפכת ה SSD - שזכה ל 400+ קריאות, בתקופה בה קהל הקוראים היה קטו יותר
הפוסט: האם ג'אווה גוססת? - שזכה ל 400+ קריאות, למרות שפורסם בחודש הראשון (אוקטובר 2011). עדיין רלוונטי, רק שהייתי מוסיף את JavaScript בראש הרשימה.
מה הייתי רוצה הלאה?
להמשיך, לגוון ולייצר שיח עשיר יותר בתגובות לבלוג (שכרגע אין לי מושג כיצד להשיג זאת).
שלכם,
ליאור
---
[א] למרות הבדיקות - היו לי כמה טעויות שנתפסו, וכנראה עוד כמה שלא.
[ב] כתבתי 13 פוסטים בחודש הראשון, דבר שנראה לי כרגע - כמעט בלתי נתפס.
"מה מונע ממך לפתוח בלוג?"
"שום דבר"
"אז למה לא?"
שאלתי את השותף שלי לחדר מה הוא אומר. "סבבה" - אמר.
- פתחתי בלוג.
לא ידעתי כמה זמן זה ימשיך. היו לי הרבה תחביבים שהיו אינטנסיביים כחצי שנה ונעלמו: צילום, סרטים יפנים משנות ה-50, היסטוריה, Wow, חוג למשחק...
הבלוג כבר קיים כ 9 חודשים - והוא עדיין כאן. יתרה מכך - אינני מרגיש בדעיכה.
הוא ממלא בי את הצורך להמשיך ללמוד ולהתפתח, כי תוך כדי כתיבה אני מכריח את עצמי לארגן נושאים טוב יותר בראש, ולא פחות חשוב - לבדוק שמה שאני אומר הוא מבוסס[א].
פוסט בבלוג נולד באחד משני אופנים:
או שמשהו מסקרן אותי ומאוד מתחשק לי לדבר עליו.
או שאני מרגיש שהעבודה שאני עושה רוטינית וחוזרת על עצמה - והבלוג הוא הדרך בכל זאת להתעסק במשהו חדש / לימודי.
כך בעצם התחיל הבלוג: הייתה לי תקופה באימפרבה (Imperva), חברת הסטארט-אפ שעבדתי בה, שהרגשתי סוג של ריקנות: במשך כמה חודשים לא למדתי שום דבר משמעותי חדש. הייתי שם בתפקיד יותר Product-י, והטכנולוגיה התרחקה ממני. הבלוג היה פתרון, ופתרון טוב [ב].
מה השתנה בבלוג במשך 9 החודשים?
שיניתי בדרך את עיצוב (העירו לי שהעיצוב הוא של "נער שאוהב רוק כבד"), וקצת את פורמט (גם כן בעקבות הערות. תודה רבה למעירים). הפוסטים הלכו והתארכו - אני שם לב לזה ומנסה לקצר.
לקט
הנה כמה פוסטים ישנים שזכו לעניין רב מהרגיל, שאולי קוראים חדשים לא מכירים - אך עדיין יתעניינו:
פוסט: הורשה היא הפרה בוטה של עקרונות ה Object-Oriented, שזכה ל 900+ קריאות ולא מעט הערות (שאת חלקן הגדול אני מקבל שלא דרך הבלוג).
פוסט: מה הביג-דיל ב BigData (או NoSql). רלוונטי מתמיד. זכה ל 600+ קריאות.
פוסט: הקרב בתעשיית התוכנה: Development vs. Marketing - שזכה ללא מעט תגובות (הנה ב Newgeek).
הפוסט: חומרה: מבט מפוכח על מהפכת ה SSD - שזכה ל 400+ קריאות, בתקופה בה קהל הקוראים היה קטו יותר
הפוסט: האם ג'אווה גוססת? - שזכה ל 400+ קריאות, למרות שפורסם בחודש הראשון (אוקטובר 2011). עדיין רלוונטי, רק שהייתי מוסיף את JavaScript בראש הרשימה.
מה הייתי רוצה הלאה?
להמשיך, לגוון ולייצר שיח עשיר יותר בתגובות לבלוג (שכרגע אין לי מושג כיצד להשיג זאת).
שלכם,
ליאור
---
[א] למרות הבדיקות - היו לי כמה טעויות שנתפסו, וכנראה עוד כמה שלא.
[ב] כתבתי 13 פוסטים בחודש הראשון, דבר שנראה לי כרגע - כמעט בלתי נתפס.
ליאור,
השבמחקישנם שני בלוגים שאני עוקב אחרי כל מילה שנכתבת בהם. FAIC של Eric Lippert ושלך.
אנא המשך בכתיבה המעמיקה.
ישר כוח!
תודה ויטלי!
מחקאני מעריך ומודה לך על המחמאה.
כמובן שאני הולך לבדוק מיהו Eric Lippert. אני לוקח את זה כהמלצה ממקור ראשון :)
ליאור
בלוג מצוין, רלוונטי ומקורי.
השבמחקתודה ותמשיך.
תודה רמי!
מחקמשתדל להמשיך ולעניין.
ליאור
ליאור,
השבמחקדעתי האישית,
הבלוג שלך הוא אחד מהאיכותיים המענינים וחסרי האגו שאני מכיר.
אני שמח שאתה עושה זאת בעברית!
לא תמיד אני מסכים אם מה שאתה כותב, אבל תמיד נהנה לקרוא.
ובאמת 50 ב 9 חודשים זה הישג מרשים!!!
ליאור
תודה רבה ליאור,
מחקאני שמח לשמוע.
אם אתה חושב שאני טועה במשהו מהותי - אשמח גם לשמוע.
זה לא נעים ברגע הראשון, אבל זה שווה את זה.
ליאור
תודה ליאור,
מחקאני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג שלך.
מצד אחד הוא מאוד מקצועי ומצד שני כתוב בשפה קלילה וכיפית.
אני בהחלט מרגיש שהרחבת לי את האופקים בתפיסת הטכנולוגיה אל מול העולם האמיתי.
תודה!! :)
אגב, אני מוכרח להודות שלאחרונה לא מעט בהשראתך התחלתי גם לכתוב בלוג.
מוזמן לקפוץ לבקר
http://every-day-learner.blogspot.co.il
תודה רבה, גיא.
מחקאקרא את הבלוג, ושיהיה בהצלחה!
אמרתי לך בעל פה ועדיין כך. כיף לקרוא, מאד יעיל עובד!
השבמחק