הכנס להוראת הנדסת תוכנה בישראל - רשמים

רציתי לשתף כמה חוויות מכנס הנדסת התוכנה שהתקיים במכללת כנרת.

אני מפרסם פוסט זה כשבוע וחצי לאחר שהכנס התקיים - רק בגלל עומס שאני שרוי בו לאחרונה.
בתקופות כאלו קשה לי יותר "להרים את המקלדת" ולהתחיל את הכתיבה. הרבה יותר מפתה לראות איזה סרט אקשן רדוד וללכת לישון מוקדם...

אם אתם זוכרים, המצגת שהכנתי לכנס (פוסט: "תואר החלומות בהנדסת מערכות מידע") גררה לא מעט תגובות (פוסט: "הסערה") וחשפה בפני, באופן מפתיע, עד כמה הנושא בוער (לכאן או לכאן) בעצמותיהם של אנשים:

• לחיוב, מישהו הציע לבוא ולחזק את דברי (לא הרגשתי שנזדקתתי לסיוע).
• לשלילה, מישהו אחר הודיע שיגיע כדי לסתור ולהפריע (אני משתמש במילה זו מכיוון שהוא לא התבטא בצורה ידידותית). הוא לא הגיע בסוף.

תמונה שלקחתי בשטח המכללה. באמת נוף מהמם!

הרשמויות

אתחיל בקטנות:

1. ראשית ראיתי קבוצה של חבר'ה (סטודנטים) דתיים ממש ליד קבוצה של חבר'ה (סטודנטים) שדיברו ערבית. אמנם זו לא הייתה שיחה משותפת - אבל הקרבה הפיסית בין הקבוצות עוררה תחושת נוחות שאני לא מורגל להתקל בה ביום-יום.
2. הכנס כלל בעיקר אנשי אקדמיה ורק אנשי תעשייה בודדים (כך התרשמתי).
3. אנשים מהאקדמיה סיפרו על ניכור מצד התעשייה. מישהי אחת סיפרה שכאשר היא באה לבצע מחקרים על תהליכי עבודה בארגונים היא נוהגת להציג את עצמה כשייכת לחברה x אחרת ולא לאקדמייה - וזה שיפר בצורה משמעותית את שיתוף הפעולה שהיא זוכה לו.
   אני כנראה ביום-יום שותף או תורם (מצד התעשיה) לאווירת הניכור שהיא נתקלה בה - והסיפור הזה עשה לי משהו. האם באמת התעשייה "לא ממש זקוקה" למחקר האקדמי?! אני לא חושב שזו נקודת מבט גורפת, אך בהחלט אני מכיר את נקודת המבט שרואה את המחקר האקדמי כתורם קטן לתעשיית התוכנה בכלל.
4. הופתעתי לטובה מהרצון הרב של כמה מהמציגים ללכת בדרך לא-קלה בכדי לספק תואר יותר מעשי ויותר מועיל לסטודטים ולתעשייה. אפילו היו שם מרצים מהטכניון (!).
   למי שלא מכיר, הבדיחה המוכרת אומרת שהטכניון הוא המוסד האופטימלי לרכוש מיומנויות של למידה-עצמית: יש מבחנים קשים ומרצים גרועים - כך שהדרך היחידה לשרוד היא פשוט ללמוד לבד.
5. שמחתי לראות פרוייקטים במכללה (כנרת, נדמה-לי) בהם דורשים מהסטודנטים לעבוד בצוות של ממש (7-8 סטודנטים כאשר כל זוג או שלישיה אחראי על מודול - ולא קל להסתדר), לעבוד עם קוד שלא הם כתבו, ולדלוור משהו - למרות שהוא לא "מושלם". זה נשמע לי כמו צעד משמעותי קדימה בהכשרת מהנדסי תוכנה.
6. הסשן שלי עבר בשקט יחסי ובהקשבה. אוהד, אפילו, הייתי אומר. ככלל, אנשי אקדמיה הם אנשים תרבותיים :)
7. ראיתי גם אנשי אקדמיה שנראו לי מנותקים. כאלו שטענו שזה לא תפקידה של האקדמיה לחנך מהנדסים, אלא רק חוקרים ("שילכו ללמוד במקום אחר"). או כאלו שלא ממש מבינים את כוחות השוק (פיתחו חלופה עדיפה, לכאורה, ל UML, אבל התעלמו מעוצמת הסטנדרט. כמו לשכנע אנשים לעבור מאנגלית לאספרנטו "כי זו שפה טובה יותר").
8. למדתי שהמכללות מנסות לקדם את מעמדן של ההכשרות המקצועיות (Certifications, כמו CSDP).
   מדוע? כנראה כדי להעמיד פ'יצר בולט שאין לאוניברסיטאות ולבדל מכללות יותר טובות מאלו הפחות טובות. עבורנו, חלק מאנשי התעשייה (הפלצנים?) - כל המכללות נראות אותו הדבר.
9. שוחחתי מעט לאחר הכנס על הרשמים שלי עם מנהלת גיוס של חברת הייטק כלשהי. היא סיפרה לי שהיא נתקלה בבוגרי מכללה (בארודה? - לא מכיר) שהועדפו ע"י בוגרי טכניון שהתמודדו על אותה המשרה. "הם פשוט היו טובים יותר" - היא אמרה.

הנוף מפריע! לא פעם תפסתי את עצמי בוהה בנוף ומאבד קשב למה שנאמר.

הנה המצגת שהצגתי - היא יצאה שונה ממה שפרסמתי פה בבלוג.
ככה זה: אני סוגר מצגות לילה לפני.


ליאור