שאל אותי מישהו, לא מזמן, למה אני לא כותב אפליקציה או שתיים "סתם כדי לעשות כמה אלפי שקלים מהצד". לא חשבתי על זה בכלל. הוא אמר: "אם הייתי יודע לתכנת - הייתי עושה קצת כסף מהסיפור הזה, לפני שייגמר". התחלתי לתהות: האם באמת מספיק לדעת לתכנת ו"לזרוק" אפליקציה לאפ-סטור על מנת לקבל כמה אלפיות? הרי אפליקציות מגוחכות כגון "I am Rich" (אפליקציה של מסך בודד עם תמונת יהלום, שנמכרה ב 1000$ ליח') הצליחו להעניק לבעליהם "כסף קל" (לכאורה).
סכום מדהים של כ 9 מיליון דולר בחודש אחד (מתוך 30 מיליון דולר הכנסות סה"כ) התחלק בין 10 המפתחים המובילים[א]. הבהלה לזהב החלה.
תוך שנה אחת היו באפ סטור כ 55,000 אפליקציות מאושרות. אם לוקחים את זמן הלמידה של פיתוח על פלטפורמה חדשה + זמן הפיתוח עצמו - ברור שזה מספר מדהים.
למה כולם רצים, כל-כך מהר, לכתוב אפליקציות באפ-סטור?
זה לא ברור?? בואו ניקח סתם לדוגמה אפליקציה שהאחיינים שלי אוהבים, Temple Run:
האפליקציה הזו הכניסה מעל 7 מיליון דולר בחמישה חודשים, שזה בערך 46 אלף דולר ביום. איזו חברת ענק עמלה כדי להגיע לכאלו הכנסות? האם חברת משחקים ענקית הקצתה מחלקה של 50 מפתחים? אולי וולט דיסני? האמת... הגרפיקה לא-משהו, אבל בטח בכדי להכניס כזה סכום בכזו מהירות זקוקים להשקעה רצינית...
האמת היא שהאפליקציה פותחה ע"י זוג נשוי, עם עוד גרפיקאי שעזר להם:
...והאפליקציה מחולקת היום בחינם. מה יותר נחמד מזה?
רוצים עוד סתם דוגמה? ידידה שלי הכירה לי לפני שנה וחצי משחק קטן שנקרא "ציפורים כעוסות". כמה סדרת המשחקים הזו הרוויחה? - אין לי מספרים מדויקים, אבל הנה כמה נתונים: משחקים בסדרה הורדו לפחות 200 מיליון פעם, לפחות 12 מיליון פעמים בתשלום (יש גם גרסת חינם). בשנת 2011 רוביו (החברה שכתבה את המשחק) הכניסה 106 מיליון דולר, כאשר 67 מיליון מהם הם רווחים (אחוז רווח גבוה מאוד). ההכנסות כוללות גם מכירה של האפליקציה, אבל גם תמלוגים על צעצועים, בובות, סרטים, פריטי לבוש, כלי מטבח ועוד הממותגים עם "ציפורים כעוסות", המהווים כ30% מהכנסות החברה וצפויים לגדול. נראה שהחברה הזו מיצתה את הרווחים עד תום.
25 חברות / מפתחים - אחראים לכ 50% מההכנסות באפ-סטור (מקור), כל השאר (כ 199,975 חברות / מפתחים) - אחראים ל 50% השני. (מזכיר לכם במשהו את מבנה ההון במשק הישראלי?!)
יש ייתרון ברור מאוד לאפליקציות שנמצאות ברשימת ה "100 המובילות": היכולת, ממעמדן הגבוה, "להמליץ" על אפליקציות אחרות של אותו מפתח וכך לסייע מאוד למכירות. כשיש באפ-סטור כ 700,000 אפליקציות, קשה מאוד להתבלט. כשמייקרוסופט ניסתה למשוך מפתחים לפתח עבור Windows Phone 8, היא קראה: "בואו לפתח עבור חנות אפליקציות כמעט ריקה" - וזכתה להיענות רבה ביותר.
הכנסה ממוצעת לאפליקציה היא מעט יותר מדולר-וחצי לאפליקציה (שאינה משחק) או כ 90 סנט למשחק. משחקים נמכרים בפחות. ע"פ Vision Mobile (בדו"ח המלא), אחד מכל 3 מפתחי אפליקציות "חי מתחת לקו העוני" - כלומר, מפסיד על האפליקציה שכתב. כשביעית נוספים מרוויחים מהאפליקציות 500$ עד 1000$ לחודש - שזה סכום נמוך למדי, אם אתה מתכנת במדינה מערבית. סה״כ כמעט חצי לא מרוויחים ״כסף טוב״, לפחות ברמת התשלומים הישירים על האפליקציה.
בואו נחזור ל 2 ה Block Busters שלנו ש"הצליחו בגדול":
Temple Run - אמנם מכרה כ 40,000 יחידות ב 99 סנט, אבל אז המכירות החלו לצנוח. בראשית היא השתחלה ל "50 האפליקציות הנמכרות" - אך היא לא החזיקה שם מעמד זמן רב. המפתחים היו זריזים מספיק בכדי לשנות מודל כלכלי לפני שהיא תצא מרשימת ה Top 100 (אליה מגיעים באפ-סטור בדפדוף, אל השאר מגיעים בחיפוש) והחלו לחלק אותה בחינם.
כנראה שהמודל החינמי התאים יותר לקהל היעד - שהוריד הפעם 46 מיליון עותקים.
המפתחים הוסיפו למשחק אופציה לרכוש בכסף אמיתי, מטבעות שמסייעים להתקדם במשחק (מה שנקרא "in-game purchase"). כ 2% מהשחקנים שהורידו את האפליקציה בחינם, אכן קנו כאלו מטבעות - מודל שהוביל את האפליקציה לרווחים האדירים שהיא מרוויחה כיום. כדרך אגב, אפל גובה 30% גם על ה in-game purchases, והיא דורשת את הסכום גם כאשר לא נעשה דרך המנגנונים שלה - מה שהיה הרקע למריבה האחרונה עם מייקרוסופט.
ציפורים כעוסות - היא האפליקציה ה 52 (!!) של חברת Rovio. החברה כתבה 51 אפליקציות שלא הגיעו להיות Block Busters, ואולי אפילו הפסידו. לא יודע מה אתכם, אבל אני קצת הפסקתי לכעוס על זה שיש "ציפורים כעוסות" בכל פינה - אחרי ששמעתי את הסיפור הזה. אני מניח שגם אני הייתי "סוחט כל מה שאפשר מההצלחה", לו הייתי מגיע אליה לאחר כ"כ הרבה ניסיונות.
אפליקציות שנכתבות במערב עושות יותר כסף. אולי בגלל פנייה לשוק "רווחי" יותר, או הבנה יותר טובה של קהל היעד שלו.
אפליקציות מושקעות יותר - מכניסות יותר.
מצד שני, הסקר מראה שלאפליקציות שפותחו במשך שבוע או פחות - לוקח כחודש-חודשיים מרגע ההפצה להגיע לנקודת הרווח. לאפליקציות שפותחו במשך עד שלושה חודשים - לוקח כחצי שנה להגיע בממוצע לנקודת הרווח ולאפליקציות שהושקע בהן 12 חודשי-מפתח או יותר, לוקח שנה או יותר מרגע שנחתו באפ-סטור עד שהן מגיעות לנקודת הרווח, בממוצע.
כלומר - אפליקציה יקרה יותר = סיכון גבוה יותר.
משחקים הם לרוב פחות רווחיים, לפחות ברווחים ישירים, מה שנרחיב לגביו בהמשך.
אולי זה צפוי, אך כדאי להזכיר זאת: בממוצע, רווחי יותר למכור "שעות פיתוח" מאשר למכור אפליקציות. שוק המובייל הוא בזינוק ומתכנתים תמיד נמצאים בחסר - ויש מי שמוכן לשלם עבורם.
דומה מאוד לטענה של נאסים טאלב ש"רופא שיניים מרוויח יותר מברוקר בבנק-השקעות גדול".
מעניין לציין, שע"פ Vision Mobile, התחום הרווחי ביותר הוא פיתוח אפליקציות עסקיות עבור פלטפורמת RIM (בלאקברי), יכול להיות שזה דומה למקרה בו גם מפתחי Cobol מרוויחים יפה...
כחצי מהמפתחים מציעים את האפליקציה שלהם ביותר מחנות אחת, וע"פ סקרים - רובם מתכננים להגדיל את מספר החנויות שהאפליקציה שלהם חשופה בהן.
זה פשוט מכרה זהב!
איי שם ב 2008, כחודש לאחר השקת ה App Store של אפל, היו כבר כשישים מליון הורדות (!!) ל ~3000 האפליקציות שבחנות.סכום מדהים של כ 9 מיליון דולר בחודש אחד (מתוך 30 מיליון דולר הכנסות סה"כ) התחלק בין 10 המפתחים המובילים[א]. הבהלה לזהב החלה.
תוך שנה אחת היו באפ סטור כ 55,000 אפליקציות מאושרות. אם לוקחים את זמן הלמידה של פיתוח על פלטפורמה חדשה + זמן הפיתוח עצמו - ברור שזה מספר מדהים.
למה כולם רצים, כל-כך מהר, לכתוב אפליקציות באפ-סטור?
זה לא ברור?? בואו ניקח סתם לדוגמה אפליקציה שהאחיינים שלי אוהבים, Temple Run:
האפליקציה הזו הכניסה מעל 7 מיליון דולר בחמישה חודשים, שזה בערך 46 אלף דולר ביום. איזו חברת ענק עמלה כדי להגיע לכאלו הכנסות? האם חברת משחקים ענקית הקצתה מחלקה של 50 מפתחים? אולי וולט דיסני? האמת... הגרפיקה לא-משהו, אבל בטח בכדי להכניס כזה סכום בכזו מהירות זקוקים להשקעה רצינית...
האמת היא שהאפליקציה פותחה ע"י זוג נשוי, עם עוד גרפיקאי שעזר להם:
 |
| קית', נטלי וקיריל (מימין לשמאל). מקור: gamespot.com |
רוצים עוד סתם דוגמה? ידידה שלי הכירה לי לפני שנה וחצי משחק קטן שנקרא "ציפורים כעוסות". כמה סדרת המשחקים הזו הרוויחה? - אין לי מספרים מדויקים, אבל הנה כמה נתונים: משחקים בסדרה הורדו לפחות 200 מיליון פעם, לפחות 12 מיליון פעמים בתשלום (יש גם גרסת חינם). בשנת 2011 רוביו (החברה שכתבה את המשחק) הכניסה 106 מיליון דולר, כאשר 67 מיליון מהם הם רווחים (אחוז רווח גבוה מאוד). ההכנסות כוללות גם מכירה של האפליקציה, אבל גם תמלוגים על צעצועים, בובות, סרטים, פריטי לבוש, כלי מטבח ועוד הממותגים עם "ציפורים כעוסות", המהווים כ30% מהכנסות החברה וצפויים לגדול. נראה שהחברה הזו מיצתה את הרווחים עד תום.
 |
| "מלחמת הכוכבים של הציפורים הכעוסות" - מותג בתוך מותג. מתי אמרתם שיהיה שת"פ עם ג'אסטין ביבר וליידי גאגא?! |
זה קפיטליזם אכזרי!
מעניין להכיר גם את הצד השני של הסיפור הנוצץ. שימו לב לזה:25 חברות / מפתחים - אחראים לכ 50% מההכנסות באפ-סטור (מקור), כל השאר (כ 199,975 חברות / מפתחים) - אחראים ל 50% השני. (מזכיר לכם במשהו את מבנה ההון במשק הישראלי?!)
יש ייתרון ברור מאוד לאפליקציות שנמצאות ברשימת ה "100 המובילות": היכולת, ממעמדן הגבוה, "להמליץ" על אפליקציות אחרות של אותו מפתח וכך לסייע מאוד למכירות. כשיש באפ-סטור כ 700,000 אפליקציות, קשה מאוד להתבלט. כשמייקרוסופט ניסתה למשוך מפתחים לפתח עבור Windows Phone 8, היא קראה: "בואו לפתח עבור חנות אפליקציות כמעט ריקה" - וזכתה להיענות רבה ביותר.
הכנסה ממוצעת לאפליקציה היא מעט יותר מדולר-וחצי לאפליקציה (שאינה משחק) או כ 90 סנט למשחק. משחקים נמכרים בפחות. ע"פ Vision Mobile (בדו"ח המלא), אחד מכל 3 מפתחי אפליקציות "חי מתחת לקו העוני" - כלומר, מפסיד על האפליקציה שכתב. כשביעית נוספים מרוויחים מהאפליקציות 500$ עד 1000$ לחודש - שזה סכום נמוך למדי, אם אתה מתכנת במדינה מערבית. סה״כ כמעט חצי לא מרוויחים ״כסף טוב״, לפחות ברמת התשלומים הישירים על האפליקציה.
בואו נחזור ל 2 ה Block Busters שלנו ש"הצליחו בגדול":
Temple Run - אמנם מכרה כ 40,000 יחידות ב 99 סנט, אבל אז המכירות החלו לצנוח. בראשית היא השתחלה ל "50 האפליקציות הנמכרות" - אך היא לא החזיקה שם מעמד זמן רב. המפתחים היו זריזים מספיק בכדי לשנות מודל כלכלי לפני שהיא תצא מרשימת ה Top 100 (אליה מגיעים באפ-סטור בדפדוף, אל השאר מגיעים בחיפוש) והחלו לחלק אותה בחינם.
כנראה שהמודל החינמי התאים יותר לקהל היעד - שהוריד הפעם 46 מיליון עותקים.
המפתחים הוסיפו למשחק אופציה לרכוש בכסף אמיתי, מטבעות שמסייעים להתקדם במשחק (מה שנקרא "in-game purchase"). כ 2% מהשחקנים שהורידו את האפליקציה בחינם, אכן קנו כאלו מטבעות - מודל שהוביל את האפליקציה לרווחים האדירים שהיא מרוויחה כיום. כדרך אגב, אפל גובה 30% גם על ה in-game purchases, והיא דורשת את הסכום גם כאשר לא נעשה דרך המנגנונים שלה - מה שהיה הרקע למריבה האחרונה עם מייקרוסופט.
ציפורים כעוסות - היא האפליקציה ה 52 (!!) של חברת Rovio. החברה כתבה 51 אפליקציות שלא הגיעו להיות Block Busters, ואולי אפילו הפסידו. לא יודע מה אתכם, אבל אני קצת הפסקתי לכעוס על זה שיש "ציפורים כעוסות" בכל פינה - אחרי ששמעתי את הסיפור הזה. אני מניח שגם אני הייתי "סוחט כל מה שאפשר מההצלחה", לו הייתי מגיע אליה לאחר כ"כ הרבה ניסיונות.
כלכלת אפליקציות
הנה כמה מספרים:
אפליקציות שנכתבות במערב עושות יותר כסף. אולי בגלל פנייה לשוק "רווחי" יותר, או הבנה יותר טובה של קהל היעד שלו.
אפליקציות מושקעות יותר - מכניסות יותר.
מצד שני, הסקר מראה שלאפליקציות שפותחו במשך שבוע או פחות - לוקח כחודש-חודשיים מרגע ההפצה להגיע לנקודת הרווח. לאפליקציות שפותחו במשך עד שלושה חודשים - לוקח כחצי שנה להגיע בממוצע לנקודת הרווח ולאפליקציות שהושקע בהן 12 חודשי-מפתח או יותר, לוקח שנה או יותר מרגע שנחתו באפ-סטור עד שהן מגיעות לנקודת הרווח, בממוצע.
כלומר - אפליקציה יקרה יותר = סיכון גבוה יותר.
משחקים הם לרוב פחות רווחיים, לפחות ברווחים ישירים, מה שנרחיב לגביו בהמשך.
אולי זה צפוי, אך כדאי להזכיר זאת: בממוצע, רווחי יותר למכור "שעות פיתוח" מאשר למכור אפליקציות. שוק המובייל הוא בזינוק ומתכנתים תמיד נמצאים בחסר - ויש מי שמוכן לשלם עבורם.
דומה מאוד לטענה של נאסים טאלב ש"רופא שיניים מרוויח יותר מברוקר בבנק-השקעות גדול".
מעניין לציין, שע"פ Vision Mobile, התחום הרווחי ביותר הוא פיתוח אפליקציות עסקיות עבור פלטפורמת RIM (בלאקברי), יכול להיות שזה דומה למקרה בו גם מפתחי Cobol מרוויחים יפה...
השפעת האפ-סטור
עם ההצלחה של האפ-סטור, נוצרו בעיות חדשות למפתחי האפליקציות: שברגע שיש 700K אפליקציות שונות, קשה מאוד להתבלט. ישנו כבר תחום שלם של SEO באפ-סטור (לינק לדוגמה) וסדנאות / יועצים (כובעים לבנים וכובעים אפורים) שיסייעו לכם לקדם את האפליקציה שלכם בתוך החנות. למפתחים עצמיים, זה לא כ"כ שונה מקידום אתרים אצל גוגל - כך שהמגמה מתקבלת בהבנה.כחצי מהמפתחים מציעים את האפליקציה שלהם ביותר מחנות אחת, וע"פ סקרים - רובם מתכננים להגדיל את מספר החנויות שהאפליקציה שלהם חשופה בהן.
לשימוש באפ-סטור יש בעיות נוספות:
נושאים אלו הן נקודות לתחרות ויש אפ-סטורס שגובים פחות עמלה, מספקים יותר אנליטיקס או אפשרויות תמיכה טובות יותר. יש לציין, שהאפ-סטורס של אפל וגוגל משתפרות בתחומים אלו באופן תדיר. באפ-סטור, אנו כצרכנים, רואים שיפורים מעטים - אולם כמוכרים ניתן לראות קצב שיפורים גבוה בהרבה.
חשוב לציין שבעוד שאפליקציות למשתמש-קצה (Consumer) נשלטות באופן גורף ע"י האפ-סטור, אפליקציות לעסקים נמכרות גם בדרכים אחרות:
נתונים רבים נוספים על כלכלת אפליקציות תוכלו למצוא כאן: http://www.visualisations.visionmobile.com
שיהיה בהצלחה!
----
[א] ככל הנראה היו ל 10 המפתחים האלו יותר מ10 אפליקציות.
- "מתג המוות" של אפל - אפל יכולה להסיר מיידית אפליקציה, מבלי לתת הסבר מנומק. זה לא קורה הרבה - אך כשזה קורה, זה יכול לכאוב מאוד למפתח האפליקציה שזו פרנסתו. כנ"ל לגבי אי-אישור של אפליקציה מסיבה כזו או אחרת.
- העמלה שאפל גובה על כל אפליקציה או רכישה בתוך האפליקציה, כ 30%, יכולה להיות מחיר גבוה מדי לחלק מהעסקים, בעיקר לגדולים. העיתון הכלכלי המצליח Financial Times הבין שעבורו 30% זה ההבדל בין "רווחי" ל"לא-רווחי". אפל לא נותנת הנחות.
FT הסירו את האפליקציה שלהם מהאפ-סטור ועברו ל Mobile Web, שם אין עמלות. - לאפ-סטור יש מערכת דירוג / Review יחידה - עובדה זו מסייעת לצרכן לערוך השוואות, אך מצד שני אפליקציה שמסיבה כלשהי לא ״עוברת מסך״ במערכת הדירוג של החנות - עלולה להיפגע מאוד. בעולם שלפני האפ-סטור, אפליקציה הייתה יכולה למצוא סוג דירוג / ביקורת שמחמיא לה.
- מחסור באנליטיקס - כשנקודת המכירה / פרסום היא בידי המפתח, הוא יכול לאסוף מידע דיי מדויק על התנהגות הצרכנים - מידע חשוב מאוד מבחינה שיווקית / הגדרת מוצר. אפל מספקת מידע בסיסי ביותר, גוגל מספקת יותר. כל מיני פתרונות 3rd Party מנסים בדרכים שונות ומשנות להשיג אנליטיקס על האפליקציות שלכם. קצת מידע: לינק1, לינק2.
- עדכונים דחופים - אם יש לי בעיית אבטחה קריטית באפליקציה עסקית, הייתי רוצה להגיש תיקון ברגע שהוא מוכן. אם אני משתמש באפ-סטור של אפל - זה אישור של אפליקציה לכל דבר, ויכול לקחת גם שבוע. רק הלקוחות הגדולים ביותר של אפל מצליחים "לזרז" ולו במעט את התהליך. כנ"ל אם אני רוצה לעבוד ע"פ ה Lean Startup ולשחרר גרסאות באופן תדיר מאוד.
- תמיכה - דוחות על תקלות גם הם מוגבלים למה שפלטפורמת האפ-סטור מספקת, וזה לרוב לא הרבה.
נושאים אלו הן נקודות לתחרות ויש אפ-סטורס שגובים פחות עמלה, מספקים יותר אנליטיקס או אפשרויות תמיכה טובות יותר. יש לציין, שהאפ-סטורס של אפל וגוגל משתפרות בתחומים אלו באופן תדיר. באפ-סטור, אנו כצרכנים, רואים שיפורים מעטים - אולם כמוכרים ניתן לראות קצב שיפורים גבוה בהרבה.
חשוב לציין שבעוד שאפליקציות למשתמש-קצה (Consumer) נשלטות באופן גורף ע"י האפ-סטור, אפליקציות לעסקים נמכרות גם בדרכים אחרות:
מודלים לרווחים מאפליקציה
- מכירת אפליקציות - הלקוח משלם בזמן הקנייה על האפליקציה.
- Freemium - יש 2 גרסאות לאפליקציה: גרסה "Lite" עם מגבלות / פרסומות המחולקת בחינם + אפליקציה עם יכולות מלאות בתשלום. Freemium היא דרך להתמודד עם החשש של הלקוחות מתשלום על אפליקציה שהם עוד לא ניסו.
- פרסום - פרסומות בתוך האפליקציה. פרסומות יכולות לבוא עד כמה-שאפשר כשירות (כמו למשל ב Waze) ולא דווקא "לתפוס חצי מסך". מודל זה נפוץ במיוחד באנדרואיד.
- In-App purchases - האפליקציה בחינם/תשלום נמוך כאשר לקוחות שרוצים יותר - משלמים על השירות. התשלום יכול לעשות עבור "כסף משחק" (לרוב במשחקים), תוכן נוסף (כתבות, מפות) או שירות חד-פעמי שהאפליקציה מספקת. ניתן לראות היום מודל זה גם באפליקציות עסקיות: סוג של גבייה ע"פ שימוש.
- Mobile-Payments או M-Payments - לקיחת עמלה על עסקה שהאפליקציה סייעה לקיימה: ארוחה במשלוח, מוסיקה, הזמנת שירות וכו'. טכנולוגיית NFC מרחיבה את האפשרויות עבור תחום זה.
- מינויים (subscription) - ניתן להוריד את האפליקציה בחינם, אך יש לשלם דמי-שימוש.
- קידום לעסק חיצוני - האפליקציה לא מניבה רווח ישיר כלל, אך היא מגבה את העסק שעומד מאחוריה. דוגמה: אפליקציה עם פרטים על רכבי מאזדה (לא ניתן לרכוש רכב באפליקציה). זה מודל נפוץ בקרב עסקים.
נתונים רבים נוספים על כלכלת אפליקציות תוכלו למצוא כאן: http://www.visualisations.visionmobile.com
שיהיה בהצלחה!
----
[א] ככל הנראה היו ל 10 המפתחים האלו יותר מ10 אפליקציות.
Posted with Blogsy
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה