מבולבלים מכל הדיבורים על מחשוב ענן?
בוודאי שמתם לב שזהו אחד התחומים החמים של השנים האחרונות. מי לא כבר שם? גם חברות ענק כגון מייקרוסופט, גוגל, IBM וכו, ומצד שני - אלפי סטארט-אפים קטנים. ממש כולם!
כשעבדתי בחברת SAP הציגו לנו פעם את הטבלאות הבאות: צמיחה של ספקים לתוכנות עסקיות (המגזר בו משחקת SAP), הספקים המסורתיים המובילים (נקרא כאן On-Premise) מול הספקים המובילים בענן (נקרא כאן SaaS):
כפי שניתן לראות, בערך כל הספקים המסורתיים מצטמקים - וכל ספקי הענן צומחים. בעוד SAP בעלת נתח השוק הגדול בתחום (בצורה בולטת), אבל היא איננה בין 20 ספקי התוכנות העסקיות הצומחות - כמעט כל אלו היו ספקי ענן [1].
ובכן, המסקנה ברורה: שים גז על מוצרי הענן, ג'וני!
אז למה לי מחשוב-ענן עכשיו?
מטפורה אהובה בתחום מחשוב הענן הוא של "רשת החשמל". לפני שנים רבות, מסתבר, כל משק בית (בעל תקציב מספיק) היה מייצר ומנהל את החשמל בעצמו: הוא היה קונה גנרטור, דלק, חלפים ומייצר חשמל. ייצור החשמל לא היה כ"כ יעיל ואיכותי - אך לא הייתה רשת חשמל ארצית. הדרישה הייתה לגנרטור פשוט, זול וקל לתפעול. בנוסף, ההשקעה בחומרה (גנרטור) הייתה ע"פ צריכת המקסימום: ליידי שושנה מבשלת צ'ונט וזקוקה לחשמל רב ביום שישי בצהריים? - עבור אותם שעתיים בשבוע יש להחזיק גנרטור נוסף. מסייה שמעון מדליק דוד-חימום בחודשי החורפים הקרים - כל יום ב 9 בערב? - שיקנה גנרטור נוסף משלו על מנת לעמוד בהספק. האופציה לבצע Sharing של גנרטורים בין משקי בית הייתה תאורטית ולא מעשית.
לספק של רשת חשמל מרכזית (חברת חשמל) יש כמה יתרונות ברורים:
בתור התחלה אציג חלוקה קלאסית ל 3 סוגי ספקים של יכולות ענן:
אפליקציות מסורתיות נקראות בהיבט הענן לרוב אפליקציות On-Premise (לעתים כותבים On-Prem), שם שמשמעותו On-Location - מותקנות אצל הלקוח.
אפליקציות ענן, שהן לרוב גם אפליקציות On-Demand נקראות לעתים גם SaaS או Off-Premise = רחוקות.
SaaS - ספקי אפליקציות.
דוגמה טובה לאפליקציות הן GMail או Google Docs:
אפליקציות SaaS קיימות כבר יותר מעשרו (למשל Hotmail), אולם בשנים האחרונות הן נהיות נפוצות יותר ויותר. מדוע? האם אלו הדפדפנים שנעשו מהירים יותר? בשלות של טכנולוגיות אינטרנט? אולי קצב התעבורה ברשת שגדל לבלי-היכר? (מי חלם על קצב של 1Mbps ויותר מטלפון נייד לפני עשור?!) או אולי אלו החלוצות כמו Salesforce, ספקית אפליקציית ענן לניהול לקוחות (CRM - Customer Relationship Management), ששכנעה את לקוחותיה להעביר אליה, ולנהל באמצעותה, את המידע אחד הרגישים ביותר בארגון: מאגר פרטי הלקוחות?
אני לא יכול לומר, אך נראה שלכל אחד מהגורמים למעלה קשר מסוים למגמה.
PaaS - ספקי פלטפורמה.
ברוב המקרים, פיתוח של אפליקציות בענן איננו נעשה מאפס (Scratch). כמו שישנן מערכת הפעלה ובסיס נתונים שאנו יכולים לרכוש רישיונות ולחסוך הרבה מאוד עבודה בפיתוח מערכות מסורתיות - כך ישנן גם תשתיות לענן.
Google Apps היא ספקית PaaS קלאסית: הכנס לאתר ורכוש רישיון שימוש. לאחר מכן הורד את ה SDK ותתחיל לפתח. לכל תוצר רלוונטי אתה יכול לעשות Upload. אתה יכול לחשוף את האפליקציה באינטרנט ולדרוש הרשמה / הרשאות. בסוף כל חודש תקבל מגוגל חשבון ע"פ מספר פרמטרים כגון זמן המעבד (CPU Type), תעבורת הרשת והשימוש בדיסק של האפליקציה שלך.
היכן היא רצה? על כמה שרתים? מתי ואיך מתחזקים את השרתים? תיקוני באגים בתשתית ה PaaS? שריפה ב Data Center? המהרת תוכן (CDN) עבור משתמשים מאוסטרליה? - אין לך מושג!
עשית Deploy לאפליקציה בענן ושם היא רצה. בנוסף אתה מקבל גישה לתשתיות ייחודיות (דרך ה SDK) החשובות לפיתוח בענן: [5]Multi-tenancy, תקשורת וסנכרון בין השרתים השונים, Middleware וחיבוריות ועוד.
עוד ספקים חשובים של PaaS הם force.com - התשתית של חברת Salesforce שמוצעת כפלטפורמה בפני עצמה ו Azure של מייקרוסופט.
IaaS - ספקי תשתית
עוד קטגוריה חשובה היא ספקי התשתית. ספקי PaaS מספקים קלות שימוש אך גם מציבים מגבלות. פחות שליטה על הביצועים, חיבוריות, יכולת לבצע debug ב production ועוד. מכיוון שעל אותו שרת פיסי יכולות לרוץ גם אפליקציות של משתמש אחר - מגבלות האבטחה עלולות להיות משמעותיות. ספק IaaS יספק לכם את השירות הבסיסי ביותר: חומרה. היחידה הקטנה ביותר - היא לרוב שרת בודד.
הוא יקצה לכם שרתים ע"פ דרישה, יתחזק את החומרה, יספק תקשורת ופתרונות Storage (כגון NAS) אבל את המערכת תצטרכו לתפעל לבד: גיבויים, עדכוני תוכנה, ניטור השרתים (עומס, תקלות) ושינויים בהקצאת השרתים הנובעים מכך (הכל בעזרת API כמובן).
אם בעבודה עם ספק PaaS אתם מתמקדים בתוכנה בלבד, בעבודה עם ספק IaaS תזדקקו לאיש/צוות/מחלקת Operations משלכם. הם לא יתעסקו עם תקשורת וחומרה - אך יתעסקו בכל היבטי התוכנה של המערכת.
הבחירה בין PaaS ו IaaS היא trade off בין גמישות לנוחות. יותר גמישות = עבודה קשה יותר.
הספק הקלאסי של IaaS הוא Rackspace, שיתיר לכם לבחור את החומרה שאתם זקוקים לה ויאפשר לכם להתקין חומרה ייחודית על השרתים, אולם השחקן הגדול היא חברת Amazon - חברה המתפרנסת ממכירת ספרים ותשתיות ענן [6]. השימוש ב Amazon הוא הרבה יותר סטנדרטי והבחירה שלכם לרוב תסתכם בשרת "גדול", "קטן" או "בינוני".
שחקנים בולטים אחרים הם GoGrid, IBM SmartCloud ו Citrix עם Could.com.
כוכב עולה בתחום ה IaaS הוא פרויקט OpenStack - פרויקט Open Source שיזמו חברת Rackspace ו NASA אך כיום מלווה על ידי עשרות חברות חשובות בשוק (HP, Cisco, Intel, SUSE Linux ועוד רבות אחרות) שמטרתו לייצר API אחיד לפלטפורמות IaaS (אותו API לבקש עוד שרת, פרטים על מצב השרתים, שירותי Storage ועוד) כך שלא יהיה יותר Lock-in לספק ספציפי (בגלל ה API) והתחרות בין הספקים תהיה על בסיס איכות התשתית שהם מספקים - כלומר תהיה יכולת קלה לעבור בין ספק לספק.
כמובן ש Lock-In ניתן ליצור גם למרות API אחיד בבסיס (ראה ערך ANSI-SQL) - אך זוהי בהחלט יזמה מבורכת. נחיה ונראה כיצד היא תצליח במשימה הקשה [7].
אל העולם האמיתי
טוב, עכשיו אחרי שהבנתם את ההבדלים בין SaaS, PaaS ו IaaS, תשכחו את כל מה שלמדתם - זה לא עובד ככה.
וברצינות: החלוקה לשלושת הקטגוריה הייתה יותר נכונה בעבר, אבל הגבולות הולכים ומטשטשים. לדוגמא Amazon מספקת הרבה מאוד שירותים שהופכים אותה לסוג של PaaS בסיסי. ספקי PaaS מתירים לשכור גם שירות יותר בסיסי. ההבחנה שלמדתם כאן היא חשובה בעיקר כשפה וסדר בראש - אל תצפו שהמציאות בשטח תתאים בדיוק, By the book, לתיאוריה.
כמו שניתן לראות בתרשים זה או בדוחות של [Deloitte[8, כיום הכסף הגדול הוא צרכני (SaaS) - כצפוי. באופן קצת מפתיע יש יותר שימוש ב IaaS מאשר ב PaaS. הסיבה לדעתי היא שהפלטפורמות השונות (PaaS) עדיין לא טובות מספיק ועדיין לא החל תהליך של Commoditization. הבחירה של חברות SaaS רבות הוא לשכור תשתית (IaaS) ולפתח פלטפורמה בעצמן. נשמע שזה ישתנה בעתיד ו IaaS יהפוך ליותר נישתי - עבור אפליקציות בעלות דרישות מיוחדות.
שלום ליאור. אני תמיד נהנה לקרוא בבלוג שלך. היום כשבונים אפלקיציה מאחסנים אותה בענן - מסיבות של עלויות וסקאלביליות. אני מדבר בעיקר על אתרים על בסיס ג'אווה ונוד.
יש לי בעיה למפות את כל האפשרויות - כלומר אם אני לא קונה ענן שיש לי package של ג'אווה לדוגמא אז זה אומר שהואפציה הישנה היא אתר shared שבו אני מתקין (לא נשמע הגיוני שיתנו לי להתקין משהו על משותף) ג'אווה.
אני אשמח אם תפקח לי את העיניים - של מה היו הפתרונות של פעם לעומת הפתרונות של היום. ואיך זה מסתדר עם העלויות.
אז אם אתה יכול לעשות סדר בבלגן...
והנה התשובה שלי:
---
[6] אם תהיתם כיצד Amazon הגיעה לשירותי ענן הסיפור הוא כזה: בשלב מסוים של חייה, אמאזון הבחינה שהמחסנים (הפיסיים) שלה אינם מגיעים לתפוסה מלאה חלק גדול מהשנה. היו לה יכולות לוגיסטיות יוצאות-דופן שפיתחה במשך השנים - אותן החליטה להשכיר כאחסון (Storage) במחסנים שלה במודל Leasing. כמה שנים אח"כ חזר אותו הסיפור עם אחסון דיגיטלי ו S3 - שירות האחסון המבוזר של אמאזון. יש לציין שאמאזון, כאחת מהספקיות המקוונות הגדולות, הייתה מובילה טכנולוית כבר לפני שנים. ההמשך מכאן היה דיי טבעי.
[7] לספק מוביל כמו Amazon יש מעט מאוד סיבות לאפשר ללקוח לעזוב בקלות. קרוב לודאי שהיא מעסיקה אנשים שימצאו דרכים לעשות בדיוק את ההיפך.
[8] https://www.deloitte.com/assets/Dcom-Global/Local%20Assets/Documents/TMT/cloud_-_market_overview_and_perspective.pdf
בוודאי שמתם לב שזהו אחד התחומים החמים של השנים האחרונות. מי לא כבר שם? גם חברות ענק כגון מייקרוסופט, גוגל, IBM וכו, ומצד שני - אלפי סטארט-אפים קטנים. ממש כולם!
כשעבדתי בחברת SAP הציגו לנו פעם את הטבלאות הבאות: צמיחה של ספקים לתוכנות עסקיות (המגזר בו משחקת SAP), הספקים המסורתיים המובילים (נקרא כאן On-Premise) מול הספקים המובילים בענן (נקרא כאן SaaS):
 |
| מקור SoftwareInsiderPOV blog |
ובכן, המסקנה ברורה: שים גז על מוצרי הענן, ג'וני!
אז למה לי מחשוב-ענן עכשיו?
מטפורה אהובה בתחום מחשוב הענן הוא של "רשת החשמל". לפני שנים רבות, מסתבר, כל משק בית (בעל תקציב מספיק) היה מייצר ומנהל את החשמל בעצמו: הוא היה קונה גנרטור, דלק, חלפים ומייצר חשמל. ייצור החשמל לא היה כ"כ יעיל ואיכותי - אך לא הייתה רשת חשמל ארצית. הדרישה הייתה לגנרטור פשוט, זול וקל לתפעול. בנוסף, ההשקעה בחומרה (גנרטור) הייתה ע"פ צריכת המקסימום: ליידי שושנה מבשלת צ'ונט וזקוקה לחשמל רב ביום שישי בצהריים? - עבור אותם שעתיים בשבוע יש להחזיק גנרטור נוסף. מסייה שמעון מדליק דוד-חימום בחודשי החורפים הקרים - כל יום ב 9 בערב? - שיקנה גנרטור נוסף משלו על מנת לעמוד בהספק. האופציה לבצע Sharing של גנרטורים בין משקי בית הייתה תאורטית ולא מעשית.
לספק של רשת חשמל מרכזית (חברת חשמל) יש כמה יתרונות ברורים:
- חברי משק הבית לא צריכים לדעת לתפעל, ולא צריכים השקיע זמן בהפקת חשמל - יש להם זמן לטפל בדברים אחרים [2]
- איכות השירות (למשל זמינות) תהיה כנראה טובה יותר עבור הרוב הגדול של הצרכנים, כי עובדי רשת החשמל יכולים להתמקצע טוב יותר.
- מחיר - ייתרון לגודל.
- אין צורך לבצע השקעה גדולה מראש (רכישת גנרטור), אלא משלמים באופן שוטף (עניין של תזרים מזומנים).
- "צרוך ע"פ השימוש", מה שידוע כ On-Demand (מושג שנקשר רבות למערכות ענן אך מבטא היבט עצמו שמיושם גם מחוץ לענן[3]). המשפחה נסעה לבקר חברים בקנזס (סיבוב של חודש) ולא השתמשו בחשמל בכלל? - אין צורך לשלם. אתם זקוקים לתצרוכת חשמל גדולה בהרבה למשך שבוע בודד בשנה - רשת החשמל יכולה לעמוד בכל צריכה של לקוח בסדר גודל סביר [4].
ובכן, המטפורה אינה מושלמת: נושאים רגלוטורים ונושאי אבטחה אינם מוזכרים. בעוד הציוד בו משתמשת חברת החשמל (תחנת כח) הוא שונה בתכלית מגנרטור, ספקי ענן משתמשים באותה חומרה בדיוק כמו הארגונים. חשמל הוא דיי זהה בכל העולם, אבל שירותי מחשוב הם מורכבים יותר ומספקים צרכים שונים כו'.
בכל זאת - זוהי מטאפורה מועילה לתיאור כמה עקרונות חשובים.
באופן דומה ניתן לקנות כח מחשוב מספק מרכזי: לא להתעסק בתחזוקה, לצרוך בכל רגע רק כמה שצריך ולשלם בד"כ פחות. הארגון החליט להעביר את הטיפול ב Exchange Server לענן? התוצאה היא פחות התעסקות למחלקת ה IT (שלא צריכים ללמוד על נבכי ה Exchange Server בכדי לתחזק שרת בודד - המומחים של מייקרוסופט יעשו זאת) ולרוב במחיר נמוך יותר. עוד ועוד ארגונים רוצים כיום להעביר שירותים שפחות קריטיים לארגון - לניהול מרכזי. כך מחלקת ה IT תתמחה באותן מערכות שהתעמקות בהן קריטיות לארגון או בתמיכה פיסית במשתמשי קצה ("לא הדלקת את המסך, אדוני").
עוד תסריט אטרקטיבי הוא אימוץ אפליקציה חדשה: אם מחלקה קטנה בארגון רוצה להשתמש בתוכנה ייעודית, במערכת המסורתית היא צריכה לתאם עם גוף ה IT - לרכוש חומרה, על ה IT ללמוד את תפעול השרת. בקיצור - סיפור שלם שעלול לקחת חודשים. אם מדובר באפליקציית ענן, ראש המחלקה יכול להשתמש בתקציב הפנימי שלו לרכוש כמה רישיונות בכרטיס האשראי וברגע זה - לא צריך לדבר עם ה IT. אם המערכת לא מוצלחת - חודשיים אח"כ מסיימים ומנסים מערכת חדשה.
באופן דומה ניתן לקנות כח מחשוב מספק מרכזי: לא להתעסק בתחזוקה, לצרוך בכל רגע רק כמה שצריך ולשלם בד"כ פחות. הארגון החליט להעביר את הטיפול ב Exchange Server לענן? התוצאה היא פחות התעסקות למחלקת ה IT (שלא צריכים ללמוד על נבכי ה Exchange Server בכדי לתחזק שרת בודד - המומחים של מייקרוסופט יעשו זאת) ולרוב במחיר נמוך יותר. עוד ועוד ארגונים רוצים כיום להעביר שירותים שפחות קריטיים לארגון - לניהול מרכזי. כך מחלקת ה IT תתמחה באותן מערכות שהתעמקות בהן קריטיות לארגון או בתמיכה פיסית במשתמשי קצה ("לא הדלקת את המסך, אדוני").
עוד תסריט אטרקטיבי הוא אימוץ אפליקציה חדשה: אם מחלקה קטנה בארגון רוצה להשתמש בתוכנה ייעודית, במערכת המסורתית היא צריכה לתאם עם גוף ה IT - לרכוש חומרה, על ה IT ללמוד את תפעול השרת. בקיצור - סיפור שלם שעלול לקחת חודשים. אם מדובר באפליקציית ענן, ראש המחלקה יכול להשתמש בתקציב הפנימי שלו לרכוש כמה רישיונות בכרטיס האשראי וברגע זה - לא צריך לדבר עם ה IT. אם המערכת לא מוצלחת - חודשיים אח"כ מסיימים ומנסים מערכת חדשה.
מי-נגד-מי בענן
בתור התחלה אציג חלוקה קלאסית ל 3 סוגי ספקים של יכולות ענן:
 |
| מקור silverlighthack.com |
אפליקציות מסורתיות נקראות בהיבט הענן לרוב אפליקציות On-Premise (לעתים כותבים On-Prem), שם שמשמעותו On-Location - מותקנות אצל הלקוח.
אפליקציות ענן, שהן לרוב גם אפליקציות On-Demand נקראות לעתים גם SaaS או Off-Premise = רחוקות.
SaaS - ספקי אפליקציות.
דוגמה טובה לאפליקציות הן GMail או Google Docs:
- אין לכם מושג היכן או על איזה שרתים או באיזו מדינה האפליקציות רצות.
- על מנת לגשת לאפליקציה אתם זקוקים רק לחיבור לאינטרנט, שם וסיסמה.
- הן משרתות מיליוני משתמשים ונותנות לכל משתמש לצפות רק במידע שלו / לבצע התאמה אישית של האפליקציה.
אפליקציות SaaS קיימות כבר יותר מעשרו (למשל Hotmail), אולם בשנים האחרונות הן נהיות נפוצות יותר ויותר. מדוע? האם אלו הדפדפנים שנעשו מהירים יותר? בשלות של טכנולוגיות אינטרנט? אולי קצב התעבורה ברשת שגדל לבלי-היכר? (מי חלם על קצב של 1Mbps ויותר מטלפון נייד לפני עשור?!) או אולי אלו החלוצות כמו Salesforce, ספקית אפליקציית ענן לניהול לקוחות (CRM - Customer Relationship Management), ששכנעה את לקוחותיה להעביר אליה, ולנהל באמצעותה, את המידע אחד הרגישים ביותר בארגון: מאגר פרטי הלקוחות?
אני לא יכול לומר, אך נראה שלכל אחד מהגורמים למעלה קשר מסוים למגמה.
PaaS - ספקי פלטפורמה.
ברוב המקרים, פיתוח של אפליקציות בענן איננו נעשה מאפס (Scratch). כמו שישנן מערכת הפעלה ובסיס נתונים שאנו יכולים לרכוש רישיונות ולחסוך הרבה מאוד עבודה בפיתוח מערכות מסורתיות - כך ישנן גם תשתיות לענן.
Google Apps היא ספקית PaaS קלאסית: הכנס לאתר ורכוש רישיון שימוש. לאחר מכן הורד את ה SDK ותתחיל לפתח. לכל תוצר רלוונטי אתה יכול לעשות Upload. אתה יכול לחשוף את האפליקציה באינטרנט ולדרוש הרשמה / הרשאות. בסוף כל חודש תקבל מגוגל חשבון ע"פ מספר פרמטרים כגון זמן המעבד (CPU Type), תעבורת הרשת והשימוש בדיסק של האפליקציה שלך.
היכן היא רצה? על כמה שרתים? מתי ואיך מתחזקים את השרתים? תיקוני באגים בתשתית ה PaaS? שריפה ב Data Center? המהרת תוכן (CDN) עבור משתמשים מאוסטרליה? - אין לך מושג!
עשית Deploy לאפליקציה בענן ושם היא רצה. בנוסף אתה מקבל גישה לתשתיות ייחודיות (דרך ה SDK) החשובות לפיתוח בענן: [5]Multi-tenancy, תקשורת וסנכרון בין השרתים השונים, Middleware וחיבוריות ועוד.
עוד ספקים חשובים של PaaS הם force.com - התשתית של חברת Salesforce שמוצעת כפלטפורמה בפני עצמה ו Azure של מייקרוסופט.
IaaS - ספקי תשתית
עוד קטגוריה חשובה היא ספקי התשתית. ספקי PaaS מספקים קלות שימוש אך גם מציבים מגבלות. פחות שליטה על הביצועים, חיבוריות, יכולת לבצע debug ב production ועוד. מכיוון שעל אותו שרת פיסי יכולות לרוץ גם אפליקציות של משתמש אחר - מגבלות האבטחה עלולות להיות משמעותיות. ספק IaaS יספק לכם את השירות הבסיסי ביותר: חומרה. היחידה הקטנה ביותר - היא לרוב שרת בודד.
הוא יקצה לכם שרתים ע"פ דרישה, יתחזק את החומרה, יספק תקשורת ופתרונות Storage (כגון NAS) אבל את המערכת תצטרכו לתפעל לבד: גיבויים, עדכוני תוכנה, ניטור השרתים (עומס, תקלות) ושינויים בהקצאת השרתים הנובעים מכך (הכל בעזרת API כמובן).
אם בעבודה עם ספק PaaS אתם מתמקדים בתוכנה בלבד, בעבודה עם ספק IaaS תזדקקו לאיש/צוות/מחלקת Operations משלכם. הם לא יתעסקו עם תקשורת וחומרה - אך יתעסקו בכל היבטי התוכנה של המערכת.
הבחירה בין PaaS ו IaaS היא trade off בין גמישות לנוחות. יותר גמישות = עבודה קשה יותר.
הספק הקלאסי של IaaS הוא Rackspace, שיתיר לכם לבחור את החומרה שאתם זקוקים לה ויאפשר לכם להתקין חומרה ייחודית על השרתים, אולם השחקן הגדול היא חברת Amazon - חברה המתפרנסת ממכירת ספרים ותשתיות ענן [6]. השימוש ב Amazon הוא הרבה יותר סטנדרטי והבחירה שלכם לרוב תסתכם בשרת "גדול", "קטן" או "בינוני".
שחקנים בולטים אחרים הם GoGrid, IBM SmartCloud ו Citrix עם Could.com.
כוכב עולה בתחום ה IaaS הוא פרויקט OpenStack - פרויקט Open Source שיזמו חברת Rackspace ו NASA אך כיום מלווה על ידי עשרות חברות חשובות בשוק (HP, Cisco, Intel, SUSE Linux ועוד רבות אחרות) שמטרתו לייצר API אחיד לפלטפורמות IaaS (אותו API לבקש עוד שרת, פרטים על מצב השרתים, שירותי Storage ועוד) כך שלא יהיה יותר Lock-in לספק ספציפי (בגלל ה API) והתחרות בין הספקים תהיה על בסיס איכות התשתית שהם מספקים - כלומר תהיה יכולת קלה לעבור בין ספק לספק.
כמובן ש Lock-In ניתן ליצור גם למרות API אחיד בבסיס (ראה ערך ANSI-SQL) - אך זוהי בהחלט יזמה מבורכת. נחיה ונראה כיצד היא תצליח במשימה הקשה [7].
 |
| מקור silverlighthack.com |
אל העולם האמיתי
טוב, עכשיו אחרי שהבנתם את ההבדלים בין SaaS, PaaS ו IaaS, תשכחו את כל מה שלמדתם - זה לא עובד ככה.
וברצינות: החלוקה לשלושת הקטגוריה הייתה יותר נכונה בעבר, אבל הגבולות הולכים ומטשטשים. לדוגמא Amazon מספקת הרבה מאוד שירותים שהופכים אותה לסוג של PaaS בסיסי. ספקי PaaS מתירים לשכור גם שירות יותר בסיסי. ההבחנה שלמדתם כאן היא חשובה בעיקר כשפה וסדר בראש - אל תצפו שהמציאות בשטח תתאים בדיוק, By the book, לתיאוריה.
 |
| מקור: Yankee Group |
כמו שניתן לראות בתרשים זה או בדוחות של [Deloitte[8, כיום הכסף הגדול הוא צרכני (SaaS) - כצפוי. באופן קצת מפתיע יש יותר שימוש ב IaaS מאשר ב PaaS. הסיבה לדעתי היא שהפלטפורמות השונות (PaaS) עדיין לא טובות מספיק ועדיין לא החל תהליך של Commoditization. הבחירה של חברות SaaS רבות הוא לשכור תשתית (IaaS) ולפתח פלטפורמה בעצמן. נשמע שזה ישתנה בעתיד ו IaaS יהפוך ליותר נישתי - עבור אפליקציות בעלות דרישות מיוחדות.
[עדכון יוני 2014]: מה היה קודם?
קיבלתי מייל עם שאלה - שדי משלימה את נושא הפוסט, ולכן רציתי לשתף אותה:שלום ליאור. אני תמיד נהנה לקרוא בבלוג שלך. היום כשבונים אפלקיציה מאחסנים אותה בענן - מסיבות של עלויות וסקאלביליות. אני מדבר בעיקר על אתרים על בסיס ג'אווה ונוד.
יש לי בעיה למפות את כל האפשרויות - כלומר אם אני לא קונה ענן שיש לי package של ג'אווה לדוגמא אז זה אומר שהואפציה הישנה היא אתר shared שבו אני מתקין (לא נשמע הגיוני שיתנו לי להתקין משהו על משותף) ג'אווה.
אני אשמח אם תפקח לי את העיניים - של מה היו הפתרונות של פעם לעומת הפתרונות של היום. ואיך זה מסתדר עם העלויות.
אז אם אתה יכול לעשות סדר בבלגן...
והנה התשובה שלי:
היי xxx,
ה"אופציה הישנה" היא בד"כ אחת מ2:
- לנהל את השרתים אצלך בחברה
- לשכור שירות hosting
שירותי hosting ברמת "האפליקציה" ניתנו בעיקר לאתרים סטאטיים / PHP או ל frameworks מוכרים כגון wordpress, jumla וכו'.
אם הייתה לך אפליקציה ייחודית (ג'אווה למשל) היית שוכר בד"כ מקום. שירות שכזה מאפשר לך לשים מחשב שלך ב Data Center של מישהו ולקבל שירות בסיסי לטיפול בחומרה (force restart למחשב, החלפת דיסק קשיח / ספק כח וכו', טלפון בלילה אם המחשב השתגע ע"פ monitoring מאוד בסיסי).
שירותים יותר מפנקים גם סיפקו לך את החומרה - למשל כמו Rackspace ואולי נתנו שירתים בסיסיים של רשת (Firewall, אולי Load Balancer וכו') או גיבוי. יש כנראה אלפי או עשרות-אלפי נותני שירותים כאלו בעולם, ועם מהפכת הענן הם נותנים יותר ויותר שירותים ו/או פושטים רגל.
עדיין יש לא מעט שרתים מנוהלים באחת מ2 הדרכים הללו - אך זה הופך פחות ופחות נפוץ.
העלויות היו גבוהות משמעותית. הסיבות העיקריות:
- היית צריך להחזיק / לשכור חומר ל peak load שלך. אם בשיא הצהריים אתה זקוק ל3 שרתים ובלילה - רק לאחד (ב 20% CPU), היית משלם על שלושה שרתים כל הזמן - והם היו יושבים "מובטלים" חלק גדול מהזמן.
- היכולת שלך או של ספק לקנות חומרה בזול ו/או לתחזק אותה ביעילות.
מקווה שעזרתי,
ליאור
סיכום
זהו זה, מקווה שנהניתם. אני מתכוון להמשיך לצלול לנושאים שונים בענן בכמה פוסטי-המשך.---
[1] http://blog.softwareinsider.org/2010/03/18/software-insider-index%E2%84%A2-sii-2009-sii-top-35-enterprise-business-apps-vendors%E2%84%A2/. המגמה מאז קצת התאזנה - המשבר של 2008 משך הרבה לקוחות לפתרון זול, מיידי וללא השקעה גדולה מראש - יתרונות ברורים של מחשוב הענן.
[2] אלמט זה נקרא Annoyance. "ההתעסקות במטלות שאינן ב core business של החברה מפריעים לה להתמקד בעיקר - ואם ניתן עדיף להוציא אותם מחוץ לארגון" - היא טענה מקובלת.
[3] מכונות צילום לארגונים, ואפילו מכונות קפה - מסופקות כיום כשירות On-Demand: הארגון משלם על חוזה שירות ואינו דואג מעבר לכך לדבר. טכנאים של ספק-השירות יבואו לאתר הלקוח לצורכי תחזוקה ותפעול שוטף. התשלום - ע"פ מידת השימוש. אם יש משבר כלכלי - בסוף החודש המכונות חוזרות לספק - והלקוח מפסיק לשלם עד הודעה חדשה.
[4] אם אצלכם בבית אתם לא יכולים להפעיל כמה מכשירים במקביל זו בעיה של התשתית בדירה - הרחיבו את התשתית בהשקעה של כמה אלפי שקלים ותוכלו לצרוך פי 2, פי 10, פי 100 - כמה שתרצו.
[5] היכולת של האפליקציה לבודד בין המשתמשים (או בעצם הלקוחות) השונים. כשאני משתמש ל Gmail אני רוצה שאף אחד לא יוכל להגיע בטעות או בזדון למיילים שלי, אני רוצה שהקומפיגורציה שלי תהיה אישית ואם החלטתי לדחות את המעבר למראה החדש - החלטה זו תהיה בלתי תלויה במשמשים אחרים שמתחברים לאותו שרת פיסי.[2] אלמט זה נקרא Annoyance. "ההתעסקות במטלות שאינן ב core business של החברה מפריעים לה להתמקד בעיקר - ואם ניתן עדיף להוציא אותם מחוץ לארגון" - היא טענה מקובלת.
[3] מכונות צילום לארגונים, ואפילו מכונות קפה - מסופקות כיום כשירות On-Demand: הארגון משלם על חוזה שירות ואינו דואג מעבר לכך לדבר. טכנאים של ספק-השירות יבואו לאתר הלקוח לצורכי תחזוקה ותפעול שוטף. התשלום - ע"פ מידת השימוש. אם יש משבר כלכלי - בסוף החודש המכונות חוזרות לספק - והלקוח מפסיק לשלם עד הודעה חדשה.
[4] אם אצלכם בבית אתם לא יכולים להפעיל כמה מכשירים במקביל זו בעיה של התשתית בדירה - הרחיבו את התשתית בהשקעה של כמה אלפי שקלים ותוכלו לצרוך פי 2, פי 10, פי 100 - כמה שתרצו.
[6] אם תהיתם כיצד Amazon הגיעה לשירותי ענן הסיפור הוא כזה: בשלב מסוים של חייה, אמאזון הבחינה שהמחסנים (הפיסיים) שלה אינם מגיעים לתפוסה מלאה חלק גדול מהשנה. היו לה יכולות לוגיסטיות יוצאות-דופן שפיתחה במשך השנים - אותן החליטה להשכיר כאחסון (Storage) במחסנים שלה במודל Leasing. כמה שנים אח"כ חזר אותו הסיפור עם אחסון דיגיטלי ו S3 - שירות האחסון המבוזר של אמאזון. יש לציין שאמאזון, כאחת מהספקיות המקוונות הגדולות, הייתה מובילה טכנולוית כבר לפני שנים. ההמשך מכאן היה דיי טבעי.
[7] לספק מוביל כמו Amazon יש מעט מאוד סיבות לאפשר ללקוח לעזוב בקלות. קרוב לודאי שהיא מעסיקה אנשים שימצאו דרכים לעשות בדיוק את ההיפך.
[8] https://www.deloitte.com/assets/Dcom-Global/Local%20Assets/Documents/TMT/cloud_-_market_overview_and_perspective.pdf
כתבה מעניינת וקלילקה לקריאה והבנה, אהבתי!
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאני חושב שבלבלתם עוד יותר לגבי מהו מחשוב ענן יותר מאשר הטקסט הפשוט, המונח מבלבל ביותר ואני חושב שרק מי שמבין מהו שירותי ענן עוד לפני כן, יוכל להבין לעומק בעזרת הכתבה הזו.
השבמחקהעשרת לי את הידע..
השבמחקתודה :)